99
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לפי זה קשה להבין: בענין של ,הרואה חמה בתקופתה" הכוונה היא לתקופת החמה בגשמיות, וכיצד ייתכן לברך את ברכת ,עושה מעשה בראשית" על התקופה שלמעלה, כאשר כאן למטה אין בזמן זה שנוי בתקופת חמה (בגשמיות)%?
ח. ההבדל בין ענין ראשחודש לברכת החמה
למרות שגם בקידוש החודש הכרחי לומר (כדלעיל בסעיף ו') שקביעת ראש-חודש איננה תלויה במולד הלבנה שלמטה, בכל זאת יש הבדל בין העניין של ראש-חודש לבין תקופת החמה.
אמנם ראש"חודש תלוי במולד הלבנה, אך בכל זאת עצם מהותו של ראשדחודש איננו מציאות של העולם, אלא מציאות של התורה>, שזהו יום קדוש, שיש בו קרבנות ראש-חודש וכו', שבית-דין קידש אותו% או
בא א
,קדשוהו שמים"*. לפיכך נקל להבין שמציאותו של ראש-חודש תלויה במולד שלמעלה, גם כאשר המולד שלמטה הוא בזמן אחר.
ואילו ,חמה בתקופתה" היא מציאות שאיננה נוצרת עלדידי דיני התורה, התלויים בה, אלא עלזידי מהלך החמה, ונקבעת. עלדידי כך שהחמה נמצאת בזמן זה באותו מקום שבו היתה בעת בריאתה.
ואין מובן: בדין תורה עצמו קובעת המציאות שלמטה (כדלעיל בסעיף ז'), וכיצד ייתכן, איפוא, לבצע את ברכת החמה על החמה בתקופתה שלמעלה?
והקושיה גדולה יותר: ההלכה על ברכת החמה חלה כאשר הוא ,רואה חמה בתקופתה", וכאשר אין רואים את החמה הגשמית, אסור לברך את הברכה**:
האם תלויה הברכה בראית החמה הגשמית, למרות שהיא איננה בתקופתה, ומברכים על כך שהחמה הרוחנית היא בתקופתה%?
הערות
- 2. ב' גי" בהברכה - הובאו באנצקלופדי' תלמודית בערכו. וראה לקו"ש ח"י ע' 187.
- 3. ראה שו"ת חת"ס שם דנשאר בצע"ג דדברי הרמב"ם סתרי אהדדי. (ועיי"ש שכתב ,איך נברך וע"פ אמת אין כאן שום תקופה").
- 4. בפרט לביאור הרגצובי בנוגע למולד הלבנה (צפע"נ לרמב"ם ריש הל' קדה"ח) שמדגיש הרמב"ם ,,במראה הנבואה".
- 5. ולדעת הרמב"ם אמירת ב"ד מקודש - מעכב - שם פ"ב ה"ח (ושם ,,שאין הראי' קובעת אלא ב"ד שאמרו מקודש הם שקובעין"). וראה ספהמ"צ שם. (וראה השגות הרמב"ן שם. ולהעיר שגם לדעת הרמב"ן שם שאין קידוש ב"ד מעכב, הרי צריכים ב"ד עכ"פ לחשוב בהן ולהסכים בהן).
- 5. ,וזה שאנו מחשבין בזמן הזה כו' אנו מחשבין
- 6. לידע יום שקבעו בו בני ארץ ישראל איזה יום הוא, וקביעות בני ארץ ישראל אותו הוא שיהי' ר"ח או יו"ט לא מפני החשבון שאנו מחשבין" (שם ספ"ה). ובאריכות יותר בספר המצות שם ,אבל מפני שב"ד הגדול שבארץ ישראל כבר קבעוהו זה היום ר"ח או יו"ט ומפני אמרם כו' כמו שבא בפירוש אלה מועדי ה' .. שיאמרו הם כו'".
- 6. ר"ה כד, א. (במשנה). סנה' יוד, ב, בחודש שלא נראה בזמנו, וכ"ה דעת הרמב"ם שם פ"ב ה"ח. ראה פירוש שם. וראה צפע"נ הל' קדה"ח שם. פ"ב ה"ח. פ"ה ה"א. מכתבי תורה מכ' סג.
- 7. ראה שו"ת חת"ס שם בתחלתו. שע"ת או"ח שם סק"ג. שד"ח אס"ד מערכת ברכות ס"ב אות יח. פאת השדה סל"ג.
- 8. להעיר מהסברא ד,ת"ח אחד" בשו"ת חת"ס
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.