95
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
₪ לקוטי ,ולמה סמכנו על מנין זה .. (כי) לא ישאר ממנין ימי החמה .. חוץ משעה אחת...": כיצד ייתכן לסמוך על ,מנין" זה, בעוד אשר ההשתוות איננה מותאמת לגמרי להלכה של ,שמור את חודש האביב"?
ג. השנים הן שנות חמה גם לפי חישוב ,תקופת שמואל"
יש לומר שההסבר לכך הוא: מלשון הרמב"ם ,והשנים שאנו מחשבין הם שני החמה שנאמר שמור את חודש האביב" מובן, שמ,שמור את חודש האביב" אין ללמוד רק שפסח צריך לחול באביב, אלא שתמיד צריך פסח לחול באותו חלק של שנת החמה':.
ובהלכה של ,שמור את חודש האביב" המתייחסת לשנים, די ,,שיהיה
בא א
חדש זה (ניסן) בזמן האביב"?, שחלק מחודש ניסן יחול באביב3. ולכן די לפי הלכה זו בכך, שעונת האביב תחול בחודש ניסן, אפילו כאשר היא חל בסוף החודש.
לפי זה יוצא, שגם לפי החישוב של ,תקופת שמואל", שבכל מחזור נותר עודף קטן, הרי עלדידי השוואת שנות המחזור דואגים לכך שההלכה של ,שמור את חודש האביב" המתייחסת לענין השנים תתקיים, כיוון שגם לפי
הערות
- 1. ועפ"ז יובן מ"ש הרמב"ם (שם פ"ד סה"א) ,מפני מה מוסיפין חדש זה מפני זמן האביב כדי שיהא הפסח באותו זמן .. ולולא הוספת החודש הזה הפסח בא פעמים בימות החמה ופעמים בימות הגשמים" - ולכאורה א"מ: (א) מה מוסיף הרמב"ם במ"ש ,ולולא הוספת החודש הזה כו'", על מה שכתב לפנ"ז ,,מוסיפין חודש זה מפני זמן האביב"? (ב) מהו אומרו ,פעמים בימות החמה ופעמים בימות הגשמים", שמלשון זה משמע שהדיוק הוא לא - בזמן האביב, כ"א - שלא יהי ,,פעמים בימות החמה פעמים בימות הגשמים"?
- 2. וי"ל שב' לשונות אלו הם ב' דינים: ,ומפני מה מוסיפין כו'" הוא דין בשנה שתקופת ניסן מתאחרת אחרי ט"ו ניסן; ו,ולולא הוספת החדש הזה כו'" הוא דין בנוגע כללות השנים, שמזמן לזמן צריך לעבר את השנה בכדי שהפסח שבכל השנים יה" בזמן אחד (ושלא יהי ,פעמים בימות החמה ופעמים בימות הגשמים").
- 2. לשון הרמב"ם שם פ"ד ה"א. וראה הערה הבאה.
- 3. ויש לומר, דמה שמעברין על התקופה, היא ,בדי שיהי" הפסח בזמן האביב" (רמב"ם שם פ"ד ה"ב), משא"כ מה שמעברין על האביב ועל פירות האילן הוא ,בדי שיהיו השנים שני החמה" (רמב"ם שם סוף ה"ד*). ועפ"ז יובן גם מ"ש הרמב"ם שם ה"ג ,בדי שיהי' האביב מצוי להקריב ממנו עומר התנופה בששה עשר בניסן" - דלכאורה: הרי מה שמעברין על כל ג' הסימנים הוא מצד ,,שמור את חודש האביב" שנוגע לפסח, ולמה אומר ,כדי שיהי'... להקריב ממנו עומר"? וי"ל בזה, כי אלולי טעם זה (כדי שיהי' כו' להקריב ממנו עומר) הי" מספיק גם כשהאביב הוא בסוף חודש ניסן (מכיון שגם אז היא שנת החמה, כבפנים).
- 5. *) ומזה שבהלכה זו (ה"ד) מביא הרמב"ם רק ב' הסימנים דאביב ופירות האילן - משמע קצת. שכוונתו ב,ואלו הן הדברים" היא (בעיקר) לענין ב' סימנים אלו. משא"כ מה שמעברין על התקופה הוא לא רק ,,כדי שיהיו השנים שני החמה" אלא גם ,,כדי שיהי" הפסח בזמן האביב".
- 6. ויש לומר, שב' הלשונות שברמב"ם שם ה"א , שיהא הפסח באותו זמן", ,,שיהי" חודש זה בזמן האביב" - הם הקדמה לנב' הענינים שב)ב' הלכות שלאח"ז: עיבור מפני התקופה (שבהלכה ב') - הוא ,,כדי שיהי" הפסח באותו זמן" (אביב); מפני האביב ופירות האילן (שבהלכה ג') הוא כדי ,,שיהי" חודש זה בזמן האביב".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.