87

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ה

וארא ה

א. המחלוקת בקשר למכות מצרים, ומשמעותה

בקשר למכות שהביא הקב"ה על המצרים, קיימת מחלוקת' בין רבי אליעזר ורבי עקיבא?: ,,רבי אליעזר אומר... כל מכה... היתה של ארבע מכות... רבי עקיבא אומר... של חמש מכות..."

מהי מהותן של שתי הדעות ,של ארבע" ו,של חמש"?

ב,כלבו"3 מוסבר בשם ,בעל המלמד", שהמחלוקת היא כדלהלן:

רבי אליעזר סובר שהמכות חדרו לארבעת היסודות של כל דבר":, שבו היתה המכה. כלומר, המכה לא שרתה רק בדבר המורכב מארבעת היסודות, אלא חדרה לעומק, והגיעה גם אל עצמויות של כל יסוד, ולפיכך היתה כל מכה ,של ארבע".

לדוגמא, במכת דם לא הוכו רק המים בתור מציאות של ,מים", אלא גם האש, הרוח והעפר שבמים.

רבי עקיבא מוסיף, שהמכה היתה גם ב,חומר ההיולי"* של הדבר, המופשט מארבעת היסודות. יוצא אפוא, שכל מכה היתה ,של חמש: ארבעת היסודות ו,החומר ההיולי".

ב. המחלוקת תלויה בעומק שאליו חדרה טומאת מצריס

כוונת המכות היתה, כשמן, להכות ולהכניע את מצרים. מכך מובנים כמה פרטים לגבי העובדה הנ"ל, שהמכות חדרו אל פנימיות הדברים המוכים:

(א) לפי שתי הדעות לא היו המכות רק בחפץ הנראה בגלוי, אלא גם בעצמיותו ומהותו של החפץ, ב',העלם"

הערות

  1. 1. הגדה של פסח. ממכילתא בשלח יד, לא. מדרש תהלים מזמור עח. ובשמו"ר (פכ"ג, ט) הובאה רק דעת רבי אליעזר.
  2. 2. בנוגע לדעת רבי יוסי הגלילי שהובאה שם לפנ"ז - ראה לקמן בפנים ס"ה ובהערה 21.
  3. 3. בפירוש ההגדה. הובא ג"כ באורחות חיים (פירוש הגדה), אבודרהם (סדר ההגדה ופירושה), ועוד. וכ"ה בריטב"א להגש"פ (והובא בעקידה פ' בשלח שער מ). רשב"ץ (מאמר חמץ. פירוש ההגדה). ועוד. וראה הערה 4.
  4. 3. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ד. מו"נ ח"א פע"ב ובכ"מ שם.
  5. 4. כ"ה בריטב"א שם (,מכת ההיולי הוא יסוד הכולל"). ובא"ח וכלבו (ועד"ז באבודרהם) שם ,יסוד הגלגלים שהוא יסוד החמישי". וברשב"ץ: היסוד החמישי הוא הגלגל השתיית היסודות. [ולהעיר מד"ה החודש ה'ש"ת פ"ב, דבהמכות כו" הי" שינוי לא רק בהיש כ"א בהכח האלקי, עיי"ש].
  6. 6. בעקידה שם פליג על שיטה זו (כי ,,ההיולי הוא משותף ושוה אצל כל הצורות כו'"), ומפרש שר"ע חושב גם ,טבע המורכב וצורתו" (וראה גם אברבנאל (בזבח פסח)) - משא"כ לשער הדעות צ"ע למה לא חשיב מכה בהדבר בגמרו - בהרכבו וצורתו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.