82
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לרמוז לדבר שארע רק כאןא, ולכן מפרש רש"י ,,צפרדע אחת היתה...".
לפי זה מובן שלפירוש המדרש, אם כי הוא דרש, יש יתרון על-פני הפירוש ,שרוץ הצפרדעים" מצד תוכן הפסוקים (,פשוטו של מקרא"): דוקא לפי פירוש המדרש מובן מדוע כתוב רק כאן ,ותעל הצפרדע" בלשון יחיד. בעוד אשר הפירוש ,,שרוץ הצפרדעים" אמנם
1) ראה משכיל לדוד כאן, דהחרטומים ,לא יכלו אלא לאסוף ולכנוס הצפרדעים .. ולכך כתיב ויעלו את הצפרדעים"* - וכדעת ר"פ בסנה' שם (ובשמו"ר שם, ז - רבנן) דאפי' כגמלא לא מצו מיברו אלא האי מכניף להו והאי לא מכניף.
אבל ממש"כ רש"י (לקמן פסוק יד) ,,לבראותם כו"** משמע דמפרש כדעת ר"א (בסנה' (ושמו"ר) שם) דאין השד יכול לברוא*** ברי" פחותה מכשעורה (וכמ"ש במשכיל לדוד פסוק יד). ועפ"ז י"ל - דאדרבה: גם החרטומים העלו הצפרדעים בצפרדע אחת (ודלא כמ"ש במשכיל לדוד שם, דגם לדעת ר"א לא מצו לברוא אלא ברי' כפי הטבע). ומש"נ באופן העשי' דהחרטומים והעלי ,ויעשו גו' ויעלו את הצפרדעים" ולא ,ויעשו גו' ותעל הצפרדע" - כי כיון שכותב: ויעשו כן החרטומים - פירושו כאופן עשיית אהרן. ואכ"מ.
מסביר מדוע לא כתוב בכל מקום בפרשה בלשון יחיד? (שהרי מתאים להשתמש בלשון יחיד רק כאשר מדובר על ,שרוץ הצפרדעים"), אך הקושי הוא הפוך: צריך היה להיות כתוב בכל מקום, וגם כאן, לשון רבים, צורת היחיד כאן אינה ,,חלקה" כל-כך2, כי מיד לאחר מכן כתוב ,ויעשו. כן החרטומים... ויעלו את הצפרדעים"?
לכן מציין זאת רש"י כפירוש שני, ואילו פירוש המדרש הוא הראשון והעיקרי לפי פשוטו של מקרא.
אך עדיין לא מובן: במה מהווה הפירוש השני יותר ,פשוטו", לגבי משמעות המילים ,ותעל הצפרדע", לעומת פירוש המדרש?
ו אהרן קיים את הציוו? על-ידי צפרדע ש,מתזת נחילים"
ההסבר לכך הוא: רש"י אינו צריך להסביר רק את השינוי בלשון, אלא יותר מכך - השימוש בלשון ,ותעל הצפרדע" סותר להוראות ה' לאהרן בפסוק הקודם ,נטה את ידך במטך... והעל את הצפרדעים...". כי מן ההדגשה ,והעל את הצפרדעים..." (שלא כבמכת ארבה, שם נאמר< ,נטה
הערות
- 1. *) ומה שדוקא במכת כנים אמרו ,,אצבע אלקים היא" (כמו שהקשה ברמב"ץ פסוק טו. חדא"ג לסנה' שם) - מתרץ (במשכיל לדוד) שם: הואיל וס"ס גם הם העלו צפרדעים לא הוכרחו לומר אצבע אלקים היא משא"כ גבי כנים שלא יכלו לפעול כלל.
- 2. **) כ"ה ברוב הגירסאות. ובכמה גירסאות: לבראותם ולהוציאם כו'. וראה מפרשי רש"י שם. ובארוכה - שם אפרים (להרא"ז מרגליות) לפרש"י שם
- 3. ***) אבל ממש"כ רש"י ,,שאין השד שולט על כו" (ולא ,לברוא") - משמע כדעת ר"פ דבפחות מכשעורה לא יכלו אפי' מיכניף להו - ראה רמב"ץן ובחיי שם. וראה בארוכה שם אפרים שם. ואכ"מ.
- 4. וארא ד שיחות חְ
- 2. דאל"כ - למה מפרש רש"י ד,פשוטו" הוא ,שרוץ הצפרדעים" (שאינו פירוש מוכרח), ולא כבכמה מקומות - ע"ש המין?
- 3. היינו - ה,שרוץ" בפועל (וכמו ב,כנים"),
- 4. אבל אינה קשיא חזקה (כבפי' ע"ש המין) - כי השינוי הוא רק במקום א'.
- 5. בא י, יב ובפרש"י.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.