62

בכך שמשה ואהרן קיימו את ציווי ה'?

לאחר מכן מצטט רש"י את המילים ,הוא משה ואהרן" ומפרש: ,הם בשליחותם ובצדקתם מתחלה ועד סוף". אין מובן:

א) מדוע חשוב לציין כאן את מעלתם שנשארו שלמים ,בשליחותם ובצדקתם מתחלה ועד סוף"?

ב) מהי משמעות שני פרטים אלו ,בשליחותם ובצדקתם": אילו התכוון רש"י באופן כללי לשליחותם וצדקותם*, כנאמר בגמרא", היה צריך לומר, כלשון הגמרא, רק ,הן בצדקתם מתחלה ועד סוף"; מדוע הוא מוסיף ,,בשליחותם"? ואם הוא מתכוון כהמשך לביאור לתחילת הפסוק, ,הם שנצטוו הם שקיימו", חשוב בעיקר לציין כאן שהיו שלמים ,,בשליחותם מתחלה ועד סוף", לא הזכרת צדקותם?

ג) מדוע מוסיף רש"י בתחילת פירושו את המילה ,,הם", ואינו מתחיל מיד (בהמשך ללשון הפסוק ,,הוא משה

ואהרן") - ,בשליחותם מתחלה ועד סוף"?

ובצדקתם

כוונת רש"י לבאר את הצורך בשני הפסוקים הללו

ההסבר לכל זה הוא:

השאלה שרש"י מתכוון לתרצה כאן היא: לכאורה, שני הפסוקים הללו מיותרים לחלוטין, הרי כבר נאמר לפני כן ,,וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצוום...". אלא, כפי שפירש רש"י לפני כן, שהתורה הפסיקה באמצע הענין כדי לספר ,האיך נולדו משה ואהרן ובמי נתייחסו". וכאשר מסיימת התורה את ענין יחוסם, היא פותחת שוב ,וידבר ה'..."*, כך שזהו, כלשון רש"י, ,הוא הדיבור עצמו האמור למעלה". אך לפי זה מובן רק מדוע חוזרת התורה שוב על ,וידבר...". אך עדיין אין מובנת ההרחבה בשני פסוקים אלו - ,,הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם...", אשר תוכנם כבר ידוע לפני כן?

את זאת מבאר רש"י בפירושו ,אלו שהוזכרו למעלה שילדה יוכבד לעמרם" - ובכך מתורץ גם מדוע צריכה התורה להפסיק באמצע הענין כדי לספר את יחוסם של משה ואהרן, כפי שיוסבר להלן.