54

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הבן באותה כאצל

המוריש.

לעומת זאת בענינינו, המעלה של ,וארא" היא לאבות, בעצם מציאותם כאבות, מציאות שהיא יוצרת את הבן, ולכן מובן, שהמעלה עוברת בירושה לבנים, באותה דרגה שהיא אצל האב.

לפי כל הנ"ל מובן עוד פחות: אם כל יהודי, ובודאי משה רבינו, קבל בירושה את ,,וארא", כיצד ייתכן שאין זה מונע ממשה רבינו את הענין של ,,הרהר אחר מדותי"?

דרגה גבוהה

ח. האמונה צריכה להתגלות אצל ישראל, בדי לגאלם ממצרים

ההסבר שיש לתת לכך הוא: חז"ל אומרים'": לא נגאלו ישראל ממצרים אלא בשכר האמונה"*. כלומר, התגלתה אצלם נקודת היהדות, הקשר בין ישראל להקדוש-ברוך-הוא, המתבטא באמונת ישראל בה', וזה עשאם ראויים לגאולה ממצרים.

אמנם גם לפני כן, בהיותם נתונים לקושי גלות מצרים, היו ישראל ,מאמינים"*, אך זה היה כרוך בהיותם* ,,בני מאמינים"'* - הם קבלו זאת בירושה בכל מצב שבו הם יהיו בגלוי. אך מצד עבודתם של ישראל,

וארא א

מצד תכונות הבנים עצמם, עדיין לא היה אצלם הענין של ,ורעה אמונה", שלימות הגילוי של האמונה.

כדי שישראל ייגאלו ממצרים בזכותם העצמית*, כשכר על מעשיהם, היתה צריכה האמונה בה', שעברה אליהם בירושה, להפוך לענינם הפרטיל.

ט. השבעת משה רב.גנו

דבר זה נעשה עלדידי משה רבינו, וזהו ההבדל בין ההשפעה המגיעה עלידי האבות לבין זו שעלדידי משה רבינו: מצד בחינת האבות, קיימת האמונה אצל כל יהודי כירושה, בטבעו, מעת היוולדו, מעצם היותו בן אברהם יצחק ויעקב*.

אך משה רבינו, אשר בנוסף לכך שהוא אחד מ,,שבעה רועים הממשיכים חיות ואלקות לכללות נשמות ישראל" הוא גם ,כללות כולם ונקרא רעיא מהימנא"*, = ,זן ומפרנס" ומשפיע, שהאמונה שקיימת אצל היהודי תהיה באופן של ,ורעה אמונה" - ב,בחינת פנימיות"- ,,שתהא אמונה שלימה וחזקה ונגעה עד פנימיות הנפש"", ואז תחדור

הערות

  1. 3. מכילתא בשלח יד, לא.
  2. 53. ובילקוט (שם רמז רמ): שלא נגאלו אבותינו ממצרים אלא בזכות אמונה.
  3. 4. שמות ד, לא. שבת צז, א. וראה פרש"י עה"ת שמות ד, ב.
  4. 5. ראה אוה"ת שבהערה 60.
  5. 6. להעיר שגם במכילתא הובא הכתוב ,,ויאמן העם" שנאמר בהיותם במצרים. וי"ל שלכן ממשיך שם ומביא עוד כתוב ,וכה"א אמונים נוצר ה'" (תהלים לא, כד) - ראה ברכות ומכות בסופן (ועוד) - מאי ואומר.
  6. 7. להעיר מלקו"ש חי"א שיחה א' לפ' שמות.
  7. 8. ראה תניא פי"חדיט. ועוד.
  8. 9. תניא פמ"ב.
  9. 0. תו"א בהוספות ד"ה כי תשא. וראה אוה"ת הגהות לתו"א הנ"ל (תשא ע' א'תתעט ואילך). שם

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. אחרון של פסח, ה'תשח"י לקו"ש חט"ז ע' 54

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.