49

אפשרי כאן רק ההרהור, שאברהם לא צריך היה לשלם?' עבור הקרקע (וכך לגבי יצחק ויעקב), מפני שהיתה לו הבטחת ה' על הארץ, והרהור זה איננו דוגמא המתאימה בדיוק להרהור של משה, ששליחות ה' עצמה ,גרמה" למצב של ,הרע לעם הזה".

אך לפי הדרש ש,רבותינו דרשוהו" באים כל הפסוקים (כולל ,וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב"*') כהמשך ,לענין של מעלה" והם חלק מתשובת ה'*' לשאלותיו והרהוריו של משה באופן כלליי<, לאו דוקא על הצער

7 ראה פרש"י ח"ש בג, ט.

8) בסנהדרין קאי על הכתוב ,ומאז באתי אל פרעה גו'" ולא הובא מפורש הכתוב ,וארא אל אברהם גו'". אבל בשמו"ר (פ"י, ד) קאי על הכתוב ,וארא אל אברהם גו'". ובתנחומא מסיים ,,לכך כתב וארא כו'".

9) משא"כ לפרש"י בפשוטו של מקרא בתחלת הפרשה, רק (תחלת) הכתוב ,וידבר אלקים אל משה, דבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר למה הרעותה לעם הזה", משא"כ ההמשך ,וארא אל אברהם וגו'" אינו המשך הטענה למשה ע"ז ש,הקשה לדבר ולומר למה הרעותה כו'" (ובפשטות פשש"מ דס"פ שמות ,,עתה תראה" הוא באותה השיטה בפשש"מ בריש פרשתנו). ולכן אינו נוגע כאן שכל האבות אברהם יצחק ויעקב לא הרהרו (כנ"ל בפנים). משא"כ לפי ,,רבותינו דרשוהו" (ראה רא"מ ריש פרשתנו ד"ה על שהקשה. גו"א. דברי דוד (להט"ז) ו, ט. ובכמה מדרשים).

0) ברא"ם כאן (ו, ט) מפרש ,ולא אל למה זה שלחתני הסמוך לו כפי מה שפירש לפי פשוטו של מקרא". וצ"ע דהרי בגמרא ותנחומא בתחלת הענין מובא (גם) הכתוב שלאח"ז ,ומאז באתי אל פרעה לדבר במשך" (ובשמו"ר מסיים ,,ולבסוף אמרת ומאז באתי אל פרעה". ועד"ז בתנחומא), ובסופו (בגמרא) מביא סיום הכתוב ,(ועכשיו אתה אומר לי) והצל לא הצלת את עמך" הכתוב שלאחר ,,למה זה שלחתני".

וארא א שיחות 51

הנוסף, החל ב,ואתה אמרת מה שמו מה אומר עליהם"!:. וכך מובן מדוע מביא רש"י את דרשת חז"ל, ומביא הוכחות מכל שלושת האבות ש,לא הרהרו (בכלל??) אחר מדותי".

וברש"י שמביא ,,למה הרעותה" - כי מביא התחלת הענין. ראה חדא"ג סנהדרין שם.

1) ועפ"ז י"ל לכאורה שזהו הטעם שהביא רש"י בכלל ,ורבותינו דרשוהו לענין של מעלה" אף שממשיך ,ואין המדרש מתיישב אחר המקרא", והרל רש"י כותב כמ"פ ,ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא כו'" (ראה לעיל הערה *11) - כי לפי' הא' קשה למה לא הוכיחו הקב"ה ע"ז שהקשה מה שמו מה אומר אליהם, ולכן מביא רש"י שלפי ,,רבותינו"הוכיחו הקב"ה ע"ז אלא שהוכיחו לאחר שאמר משה ,למה הרעותה".

וי"ל דלפי פשוטו השאלה ,מה שמו" אינה שאלה וקושיא - הרהר, אלא שאלה, כמפורש בכתוב ,ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם" (וכן מצינו גם במדרש שמו"ר פ"ג ה. פ"ד א), משא"כב לפי ,רבותינו דרשוהו" בא בעקמומית (כדעת הויק"ר פי"א, ה). וכ"כ ביפ"ת לשמו"ר כאן (פ"ה. ד). ולהעיר שגם לפי' ,,רבותינו" הנה בשמו"ר ,ועתה תחלת שליחותי אמרת לי מה שמי" (שאינו לשון הכתוב ומשמיט התחלת הכתוב ,ואמרו לי" וסיומו ,מה אומר אליהם"). ועד"ז בסנהדרין ותנחומא שם (ושם ,מה שמך"). משא"כ בפרש"י ,מה שמו מה אומר אליהם". וראה חדא"ג שם.

בנוגע לשאר הדיוקים שבפרש"י זה - נת'בארוכה בההתוועדות. ואכ"מ.

2) אף שמפרש"י משמע שמחלקו לב' פסוקים ,הרבה פעמים נגליתי... ולא אמרו לי מה שמך ואתה אמרת" הוא פי' הכתוב ,וארא גו'", ,וכשבקש אברהם כו' ולא הרהרו אחר מדותי ואתה אמרת למה הרעותה" הוא פי' הכתוב ,וגם הקימותי וגו'",

הרי מזה שמתחיל ,שאמר משה למה הרעותה אמר לו הקב"ה חבל על דאבדין כו' יש לי להתאונן כו'" (וכן בסיומו), משמע דלא הרהרו שייך גם להשאלה דמה שמו. ובסנהדרין (ועד"ז בתנחומא ושמו"ר) שם מסיים בסופו ,ולא הרהר (כ"א מהאבות) אחר מדותי ולא אמרו לי מה שמך ואתה אמרת לי מה שמך כו' ועכשיו כו' והצל לא הצלת גו'". וראה פרש"י שם ד"ה בתחלה.