48

ג) ועיקר: בסוף פרשת שמות מביא רש"י את פירושו ,לא הרהר" באופן רגיל, כפירושו על פשוטו של מקרא, ואילו בפרשתנו מובא הפירוש עם הקדמה של ,ורבותינו דרשוהו". - דרש, ואף יותר מכך: דרש אשר איננו ,מתיישב אחר המקרא" להיפך מן הכלל בדרכו של רש"י, שהוא מביא אגדה כאשר היא ,מתיישבת דברי המקרא"*.

ב. טענת משה ותשובת השי''ת לפי הפשט בסוף 9' שמות

יש לומר, שהשאלה האחרונה מתרצת את כל הנ"ל. בסוף פרשת שמות מפרש רש"י את פשוטו של מקרא על המילים שבמקום?', ולפי הפשט מהווה הפסוק ,ויאמר ה' אל משה עתה תראה..." תשובה לטענת משה בפסוקים שלפניו ,,למה הרעותה לעם הזה... ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה":

משה טען, שלא זו בלבד ששליחותו של ה' לא הצילה את ישראל (,הצל לא הצלת את עמך"), אלא להיפך, ,,הרע לעם הזה", ועל כך נאמר לו ,,עתה תראה, העשוי לפרעה תראה ולא העשוי למלכי שבעה אומות", כיון

וארא א

שהוא הרהר ,,אחר מדותי",

ולא כפי שנהג אברהם במקרה דומה, שהוא ,לא הרהר אחר מדותי", למרות שלפני"כן ,אמרתי לו כי ביצחק יקרא לך זרע ואחר-כך אמרתי לו העלהו לעולה" והבטחה זו גרמה לצער נוסף'', כבמקרה שלנו ש,מאז באתי לדבר בשמך הרע..."י.

שהרי רואים, שהצער על שאין ילדים אינו דומה ליסורים הנגרמים כאשר הקדוש-ברוך-הוא כבר ברכו בבן יחיד לעת זקנתו, ואחר-כך נלקח הבן, ובמיוחד כאשר האב צרך לעשות זאת בעצמו5.

לפי זה מובן גם כן, שרש"י אינו מביא הוכחה לכך שאברהם ,לא הרהר אחר מדותי" מכך ש, כשבקש לקבור את שרה לא מצא קרקע (וכן ביצחק ערערו עליו... וכן ביעקב ויקן את חלקת השדה... 6)", מפני ששם אין מדובר במקרה שההבטחה עצמה (,לתת להם את ארץ") גרמה לקניית הקרקע בדמים מרובים.