29
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ד
שמות ד
א. על משה ואהון להסתפק בלימוד התורה
מלשון הפסוק' ,ויאמר אליהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלותיכם" מדייקים חז"ל?: פרעה משתמש בדבריו במילים ,,לכו לסבלותיכם", ומשמעות ,לסבלותיכם": - עבודתכם הפרטית (של משה ואהרן), כלומר, לא ל,מעשיו" ולא ל,סבלותם", כפי שנאמר מיד בפסוק שלאחר-מכן, שמשמעותם עבודת הפרך של כל בני ישראל. ניתן ללמוד מכך שהם היו משוחררים מעבודה זו, ש,שבטו של לוי פנוי היה מעבודת פרך".
הרמב"ן מסביר* שישנו ,,מנהג בכל עִם להיות להם חכמים מורי תורתם", ולפיכך בחר פרעה את שבט לוי ושחררם מהשעבוד, כיון שהם ,חכמיהם וזקניהם" של בני ישראל*. וזאת היתה כוונתו של פרעה באומרו ,לכו לסבלותיכם - לישראל"> שובו
ללמוד? ולהיות ,,מורי תורתם" של בני ישראל, *
פירושו של דבר הוא, שפרעה טען כלפי משה ואהרן: די בכך שאתם משוחררים משעבוד מצרים ויכולים ללמוד תורה בעצמכם ועם אחרים מבני ישראל, מדוע עליכם להתערב בחיי הכלל ובמעשיהם של יהודים אחרים, ולגרום לכך שהם לא ינהגו בהתאם לחוקי וסדרי המדינה? די לכם בכך שמפעם לפעם אתם לומדים עמם תורה!
ב. טענת פרעה נראית הגיונית
נאמר בזוהר? שחכמת מצרים היתה ,יותר מכל העולם", ובנוסף לכך היה פרעה עצמו חכם גדול"'. טענת פרעה היתה טענה המתקבלת על דעתם של בני"אדם:
לפי הטבע לא יכלו בני ישראל להשתחרר מגלות מצרים, כמאמר חז"ל'' ש,לא היה עבד יכול לברוח
הערות
- 1. שיחות
- 1. פרשתנו ה, ד.
- 2. שמו"ר פ"ה, טז. פרש"י עה"פ. וראה תנחומא וארא ו.
- 3. ראה רא"ם ומשכיל לדוד לפרש"י כאן.
- 4. עה"פ. ועד"ז בבחיי עה"פ.
- 5. ראה גם חזקוני עה"פ.
- 6. ברמב"ן ובחיי הובאה תיבה זו (,,לישראל") משמו"ר הנ"ל, ובשמו"ר לפנינו ליתא. ולהעיר שברמב"ן גריס בשמו"ר עוד פירוש שליתא בשמו"ר לפנינו.
- 7. ראה חזקוני שם: רק בתורה הי' כל עסקיהם.
- 8. אבל בפרש"י: לכו למלאכתכם שיש לכם לעשות בבית. וראה רמב"ן כאן. וע"פ המבואר בפנים (שקאי על עבודת שבט לוי) יומתק יותר הלשון ,,לסבלותיכם". ולהעיר מראב"ע עה"פ.
- 9. ח"א קכה, סע"א. ולהעיר ממ"א ה, י ובמפרשים שם.
- 0. ראה זח"ב נב, ב.
- 1. מכילתא יתרו יח, יא. פרש"י שם, ט.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, לקו"ש חט"ז ע' 29
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ב לקו"ש חט"ז ע' 29
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.