28
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אלקים", אשר שם אלקים רומז למלכות, ויהודה הוא מלשון הודאה והתבטלות שזוהי מהותה של ספירת המלכות?.
אך בכל זאת יש הבדל ביניהם: רבי יוסי מבטא את הדרגה של ספירת המלכות היורדת לעולמות בריאה יצירה עשיה, ואילו רבי יהודה רומז לספירת המלכות אשר עדיין באצילות. הבדל זה רמוז גם בשמותיהם: רבי סי בגימטריא אלקים, כלומר: (א) שם ,אלקים" בלבד, ולא שם הוי, (ב) אף שם ,אלקים" לא בגלוי, אלא ב,,גמטריא" - העלם והסתר%. ואילו בשמו של יהודה מופיעות האותיות של הוי' באופן גלוי9.
מכך נובע גם ההבדל בעניננו: מצד רבי יוסי - ירידת מלכות לבריאה יצירה עשיה - ניכרת המעלה שבהשפעה ומלוכה על עם,
ואילו מצד דרגתו של רבי יהודה ברבי אלעאי - שם הוי' בגלוי, דרגת מלכות אשר באצילות - ניכרות שני
סוגי המעלות: מצד אחד ספירת המלכות קשורה ומאוחדת עם הספירות הגבוהות ממנה", ומצד שני היא השורש והמקור להתהוות העולמות, ירידה לנבראים נפרדים.
במילים אחרות: ישנה התבטלות בספירת המלכות, בדומה למלך למטה שצריך להיות בהתבטלות מוחלטת, ,כיון שכרע שוב אינו זוקף"י?, ואילו מצד שני - הוא מתנשא על העם.
ולכן מבטא רבי יהודה ברבי אלעאי את שתי המעלות: הן שלימות עצמו - איחוד ודביקות באלקות, מעל לפעילות עם הזולת, ,הראשון לקומה". וכן שלימות בהשפעה והתנשאות על הזולת - ,השני לגדולה שמינהו פרעה על
ביתו". (משיחת ש"פ שמות תשל"ז)
)5 2
הערות
- 6. זח"ג רכג, א. פרש"י סנהדרין נו, רע"א.
- 7. ראה תו"א ויגש מד, א. ויחי מו, א. ובכ"מ.
- 8. ראה שער היחוד והאמונה פ"א, פ"ז (פד, ב).
- 9. ראה סוטה יוד, ב.
- 5. שמות ג שיחות 9
- 0. וי"ל שלכן כתב רש"י גם ,ברבי אלעאי", ,שהוא מלשון העלאה" (תורת לוי"צ. ע' קצד) להדגיש ענין העלאה ועלי' המלכות (ושייכותה לספירות שלמעלה ממנה).
- 7. ועפמ"ש בתורת לוי"צ שם, דר' אלעאי הוא בחי' בינה - יומתק ביותר, כי ,,מה שאמר (בזהר שהובא לעיל בפנים) וכלא הוה, רומז על בינה כו" והוא הב' בחי' דפירוש ר' יוסי ור' חייא" (לקוטי לוי"צ לזהר הנ"ל).
- 1. ברכות לד, ב. וראה דרמ"צ מצות מינוי מלך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.