26
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
,דאתייליד מהול"*, ואילו ,רבי יוסי אומר נהירו דשכינתא דנהיר ביה חמאת (=אור השכינה שהאיר בו, ראתה) דבשעתא דאתייליד אתמליא כל ביתא נהורא*... (=שבשעה שנולד נתמלא כל הבית אור) ועל דא (=ועל כך) כי טוב הוא כתיב, וכלא הוה (=הכל היה בו)". בפירוש ,אור החמה" מבואר שהמחלוקת בין רבי חייא לבין רבי יוסי לא היתה לגבי המציאות, כי לדעת שניהם היו אצל משה שני הדברים הללו, נולד מהול ואור השכינה. אלא המחלוקת היה לגבי מה ראתה יוכבד.
מדוע סובר רבי חייא ,,דאתייליד מהול", ורבי יוסי ש,נהירו דשכינתא דנהיר ביה חמאת"? על כך מבאר אבי מורי בהערותיו על ספר הזהר*, שכל אחד דורש זאת בהתאם לדרגתו:
רבי חייא שהוא בבחינת יסוד, ,,דורש שנולד מהול שקאי על רזא דברית יסוד (=שמורה על ספירת היסוד)", ואילו רבי יוסי, שהוא בבחינת מלכות, ,דורש שנהירו דשכינתא נהיר ביה", שכינה - בחינת מלכות.
וסוף הענין בזהר - ,ועל דא כי טוב הוא כתיב דכלא הוה" איננו מדברי רבי יוסייי, אלא ספר הזהר מסכם שהיו בו
שני הדברים הללו, כפי שיבואר להלן.
0 שני סוגי המעלות נרמזּים בשני הפירושים
ההסבר לכך במילים פשוטות הוא: לגבי מעלות משה יש שני ענינים: א) מעלתו כלפי עצמו, היותו ה,,נבחר מכל מין האדם"?י, נעלה מכל העולם, וכולו דבוק ומאוחד עם אלקות5, ב) שלימותו כ,רועה". הוא ,המשיך" והשפיע את כל הטוב הגשמי והרוחני לישראל, ובאמצעותם לעולם כולו. וזה כרוך, באופן כללי, בירידה מדרגתו הנעלית מן העולם.
שני סוגי מעלות אלו היו אצל משה מיד כשנולד, כדברי המדרש'* על הפסוק ,ומשה היה רועה" - ,היה מתוקן לכך", ואלה הם שני הענינים המוזכרים לעיל:
הוולדו מהול מצביע על שלימותו העצמית, למעלה מן העולם?, שלא כפי הסדר הטבעי, שמאירה בו בגלוי הנפש האלקית* כפי שזה בלי ערלה והעלם של יצר הרעל. והענין של ,נהירו דשכינתא דנהיר ביה... אתמליא כל ביתא" מורה על השלימות בהשפעתו והארתו לישראל ולעולם.
הערות
- 8. בגמרא (סוטה יב, א) הוא דעת אחרים.
- 9. בגמרא שם ,וחכ"א בשעה שנולד נתמלא הבית כולו אור" (הובא בפרש"י פרשתנו עה"פ). רבי יהודה אומר טובי' שמו. וראה חדא"ג שם: טוב י"ה.
- 0. לקוטי לוי יצחק הערות לזהר - ע' לג.
- 1. כ"ה בלקולוי"צ שם. ולפי' הרא"ג באוה"ח שם הוא מדברי ר"י.
- 5. שמות ג שיחות -
- 2. פיה"מ להרמב"ם פ' חלק היסוד השביעי.
- 3. ראה רמב"ם שם. ובפ' ז' מהלכות יסוה"ת ה"ו.
- 4. שמו"ר פ"ב, ד.
- 5. ראה אוה"ת שם ע' ס.
- 6. ראה שו"ע אדה"ז מהד"ב סי' ד' בסופו.
- 7. שנקרא ערל - סוכה נב, א. וראה חדא"ג סוטה שם.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל לקו"ש חט"ז ע' 26
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.