11

אדם למקום", ולכן הוא מסביר ,,חדש ממש" - שלפי פירוש זה הרשעות כלפי שמים גדולה יותר, ואילו שמואל שעקר עיסוקו היה בדיני ממונות - ,בין אדם לחברו" - מסביר שהיה זה אותו מלך, אלא ש,נתחדשו גזירותיו", כדלעיל.

יב. צדקת 'וסף - בין אדם למקום או בין אדם לחברו:

לפי האמור לעיל מובן מדוע מציין רש"י את שמותיהם של רב ושמואל גם בשתי המחלוקות הקודמות:

בפרשת וישב מספרת התורה על צדקת יוסף, הן לפני הפסוק שבהמשך הסיפור*: ,,ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו... ויעזוב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה... "; ,ותשא אשת אדוניו... וימאן ויאמר... ואיך אעשה הרעה הגדולה... ויהי כדברה... יום יום ולא שמע אליה... "; והן לאחר מכן, כאשר התורה מספרת כיצד נמלט יוסף מאשת פוטיפר. ובכך יש מחלוקת בפירוש הפסוק ,ויבוא הביתה לעשות מלאכתו", אם הכוונה היא ל,מלאכתו ממש", או ,,לעשות צרכיו עמה":

לפי רב, המדגיש בעיקר את הענינים שבין אדם למקום, הכוונה היא ל,מלאכתו ממש", ולא ,,לעשות צרכיו עמה", כיוון שלפי הפירוש השני מדובר באיסור כלפי שמים"';

ואילו לפי שמואל, המדגיש בעיקר ענינים של ,ממונא" - בין אדם לחברו - מובן מדוע ,ויבוא... לעשות צרכיו עמה" דוקא כאשר ,אין איש מאנשי הבית שם בבית", כי כך אין פגיעה ב,בין אדם לחברו" בשעבודו לפוטיפר ש,ויפקדהו על ביתו".

*ג. המחלוקת לגב ,,אשל"

"אשל רב ושמואל חד אמר: פרדס להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה וחד אמר: פונדק לאכסניא ובו כל מיני מאכל...":

מצד ,בין אדם לחברו" ברור, ש,פונדק לאכסניא ובו כל מיני מאכל" הוא טובה גדולה יותר מאשר ,פרדס של פירות" בלבדז',

לעומת זאת, בפירוש ,ויטע... פרדס להביא ממנו פירות... " מושם הדגש על ,בין אדם למקום", כי נוסף כאן הענין של בין אדם למקום גם עלדידי אברהם עצמו, כפי שנלמד בקל-וחומר מ,ויבא% קין מפרי האדמה מנחה לה'".

לפיכך מציין שם רש"י את שמותיהם של בעלי המאמרים, ובוחר דוקא את הגירסא שאמרו זאת רב ושמואל, ולא, כבגמרא, ר' יהודה ור' נחמיה", כי כך מובנת הסיבה לכל אחד מן הפירושים .