7

התורה בשם רב ושמואל (למרות שלפי גירסתנו בגמרא'+ ובמדרש?. זוהי מחלוקת בין חכמים אחרים5):

בפסוק* ,ויטע אשל בבאר שבע" מסביר רש"י את המילה ,,אשל" - ,רב ושמואל. חד אמר: פרדס להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה, וחד אמר: פונדק לאכסניא ובו כל מיני מאכל% ומצינו לשון נטיעה באהלים שנאמר...".

לפי המשמעות הפשוטה של המילים ,ויטע אשל", יש להסביר שזהו פרדס של פירות>, כשיטת ,,חד אמר". אבל ,וחד אמר" לפי שיטתו, שלפי תוכן הפסוק ,ויטע אשל בבאר שבע ויקרא בשם ה' אדל עולם" (כפי שמסביר רש"י: ,עלדידי אותו אשל נקרא שמו של הקב"ה..."*), סביר יותר לומר,

1) סוטה יוד, סע"א.

2) ב"ר ספנ"ד.

3 ר' יהודה ור' נחמי'. וראה לקמן הערה 51.

4 וירא כא, לג.

5 בדפוסים שלפנינו ,כל מיני פירות". וכ"ה בחדא"ג סוטה שם מפרש"י. אבל בדפוס ראשון ושני וכו"כ מכת"י רש"י ,,מאכל". ומש"כ בחדא"ג שלפי פרש"י כאן ,ובו כל מיני פירות .. ניחא טפי דאין אשל יוצא ממשמעו שהוא לשון אילן", צ"ע, דהרי ממשיך ברש"י ,ומצינו לשון נטיעה באוהלים" וא"כ אין צורך לפרש שאשל הוא אילן כפשוטו.

6 בת"א: ונציב אילנא, ועד"ז בראב"ע. ובתיב"ע (ועד"ז הוא בת"י) ,ונציב פרדסא וכו' ואתקין בגוי מיכלא ומשקיא וכו'".

7) דמשמע שזהו לכל הפירושים. וכ"מ בסוטה שם, ראה חדא"ג שם. ובב"ר שם ,על דעתי' דר"נ דאמר אשל פונדוק אברהם הי' מקבל כו'". אבל ביפ"ת שם ,גם לדעת דאמר פרדס כו' רק ע"ד ר"נ .. יכונו הדברים טפי כו'" וכן מוכח בסוטה שם כמ"ש ביפ"ת.

שמות א שיחות 0

שאין מדובר על עצי פרי, אלא על ,פונדק לאכסניא", ששהו בו זמן מה*, ושהיו בו ,כל מיני מאכל"*', כדי לעורר את העוברים"והשבים לברך את הקב"ה* על כל הטובות הללו'ל (וזאת, גם אם לפי זה לא פשוטה כל-כך משמעות המילה ,ויטע", ומזדקקים להוכחה שמילה זו נאמרת גם לגבי ,,אהל" - ,,מצינו לשון נטיעה באהלים... ")3

8) בסוטה שם בפרש"י ,פונדק - ללון שם אורחים (וממשיך) ולשון אשל נוטריקן הוא אכילה שת" לוי' כו'".

9) בב"ר שם: אשל פונדק שאל מה תשאל עיגולא קופר חמר ביעין. וראה לשון רש"י שבהערה שלפני"ז.

0) אף שגם להמ"ד פרדס כתב רש"י ,להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה", הרי פרש"י ,ע"י אותו אשל נקרא שמו של הקב"ה כו'", ולמ"ד פרדס פי' ,,ויטע אשל" הוא שנטע פרדס כו'.

1 ביאור הנ"ל י"ל גם בגמרא. אבל עפ"ז צ"ע השייכות לבעלי המאמר ר"י ור"נ (ובפרט שבב"ר שם מפורש שר"י אמר פרדס ור"נ אמר פונדק), שהרי נתבאר כמ"פ (בביאור פרש"י עקב יא, \. האזינו לב, מג) שזהו גם חילוק השיטות דר"י ור"נ, אלא בהיפך שר"נ מפרש פשוטן של המלות, ור"י - בהתאמה לכללות תוכן המדובר. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 263.

ועפ"ז י"ל שלכן הביא רש"י בהפסוק ויטע אשל רב ושמואל ולא הגירסא הנפוצה בגמרא שלפנינו ובב"ר ר"י ור"נ, כי לפ"ז הרי מוחלפת שיטתם בפי' הכתובים. וראה לקו"ש שם ע' 267 (ובהערה 28) עוד שיטה במחלוקת ר"י ור"נ.

2) עפ"ז יש לבאר גם המחלוקת (ב"ב ג, סע"א) בהכתוב (חגי ב, ט) ,גדול יהי" כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון רב ושמואל ואמרי לה ר"י ור"א חד אמר בבנין וח"א בשנים": ד,בנין" הרי זה פירוש הפשוט דתיבת ,גדול" דקרא. אבל מצד תוכן הכתוב ,,כבוד הבית הזה גו' אמר ה' צבאות וגו'" הרי ,גדול" בשנים הוא ענין של כבוד (בשייכות ל,ה' צבאות") יותר מגדלות הבנין.