2
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לפירוש השני ,שנתחדשו גזירותיו", הסמוך להסבר זה]. לעומת זאת, לפי הפירוש הראשון, גם משמעות המילים ,אשר לא ידע" היא כפשוטן.
ג) גם את הקושי שקיים על הפירוש הראשון, ,,דלא כתיב וימלוך", ניתן לתרץ: כוונת התורה אינה לספר כאן את דברי ימיהם של מלכי מצרים, אלא את הקשור לישראל, על סבלם מן הגזירות הקשות החדשות, ואין חשיבות לפרטים של ,וימת וימלוך", אלא חשובה התוצאה שנבעה מכך לישראל, שהמלך קם נגד ישראל בגזירות חדשות" - ,,ויקם מלך חדש"ל.
ולפיכך קרוב יותר הפירוש הראשון לפשוטו של מקרא.
ב. רב - המילה שמואל - הענין
לפי זה ניתן להבין שרש"י מציין את שמותיהם של בעלי הדעות הללו - רב ושמואל [אשר, כמוסבר פעמים רבות, רש"י מציין את שמו של בעל המאמר רק כאשר עובדה זו מתרצת קושי העלול להתעורר בפירושו אצל ,תלמיד ממולח"], כי בכך מוסברת הסיבה למחלוקת.
[וכדי להבין זאת יש להקדים,
שמות א
שבפשטות יש לסבור, שבמחלוקת שבהן מציינת הגמרא את שמות בעלי המאמרים, ואחר-כך אומר ,חד אמר... וחד אמר...", הרי הדיעה הראשונה שמובאת בגמרא?' היא של האומר הראשון, והשניה נאמרת עלדידי השני'י].
במספר מחלוקות בין רב לשמואל המובאות בגמרא לגבי פירושם של פסוקים, ובמיוחד בסגנון של ,חד אמר" ,וחד אמר" - ניכרת שיטתו של אחד מהם:
הראשון - רב - מחשיב בעיקר את המילה, או המילים, גם אם לפי עקרון
זה אין תוכן הענין ברור, ואילו שמואל
הערות
- 8. להעיר שבחזקוני כאן ובחדא"ג סוטה שם מפרש כן למ"ד שנתחדשו גזרותיו (שקם עליהם לחדש גזירות כו').
- 9. אבל מ"מ אי"ז פשוט כ"כ (שלכן הוצרך רש"י להביא פי' השני) שהרי להפי' ,,חדש ממש" סו"ס מתאים יותר ע"פ פשש"מ הל' ,,וימלוך מלך חדש". ובפרט שממשיך בהכתוב ,על מצרים" ולא ,על ישראל".
- 0. ראה רדב"ז לרמב"ם הל' מעשר שני (פ"ו ה"ג): ב',פ"ק דביצה ר"י ור"א ח"א בשני כיסים כו' ופסק רבנו כמ"ד בשני כיסים מחלוקת חדא דסתמא דמילתא כיון שהתלמוד הקדימו דברי ר"יהם". וראה שם עולם (להר"ר מרגליות) בפתיחה פ"ח. ויש לתרץ.
- 1. לכאורה יש להקשות ע"ז ממחלוקת הא' דעירובין שם: רב ושמואל חד תני מעברין (בעי"ן) וחד תני מאברין (באל"ף), ובירושלמי שם (פ"ה ה"א) מפורש: רב אמר מאברין ושמואל אמר מעברין. ומכיון שאפושי מחלוקת לא מפשינן בין הבבלי והירושלמי (ובפרט בנדו"ד שבירושלמי מפורש הוא, משא"כ בבבלי), הרי צ"ל שגם להבבלי רב הוא האומר מאברין כו'. אבל עי' ר'ח עירובין שם שמביא מירושלמי: רב תני מעברין ושמואל תני מאברין - ולפי"ז מתאים להסדר שבבבלי*.
- 5. *) ואף שבירושלמי שם מביא עוד ב' פלוגתות דרב ושמואל דרב תני באלף ושמואל בעין ,רב אמר יאותו ושמואל אמר יעותו רב (ראה שינויי נוסחאות לירושלמי שם) תני אידיהן ושמואל תני עידיהן" - הרי בירושלמי ברכות (פ"ח ה"ו, ע"ז פ"א ה"ב) שגם שם מביא ג' פלוגתות הנ"ל, מביא דרב אמר עידיתן (בעין) ושמואל אידיהן (באלף).
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש צו לקו"ש חט"ז ע' 2
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.