535

והנה כל עניני התורה יש בהם כמה וכמה הוראות, ואעמוד רק על אחדות מהן.

ולראשונה, על דרך האמור שבטפה אחת מהים נשקפת כל השמש כמו בים הגדול, על דרך זה במצוה אחת פרטית משתקפים כמה ענינים כלליים ופרטיים של כללות המצוות בתורה. ענין מעשה המצוות בכלל הוא, כלשון הכתוב, נר מצוה ותורה אור, ובמצות נר חנוכה ענין זה הוא בגלוי גם לעיני בשר, שהרי נרות חנוכה מאירים.

ומעניז לענין באותו ענין, שלא מספיק רגש שבלב וגם לא הבנה במוח, ואפילו לא דיבור, אלא צריך לקחת שמן ופתילה וכיוצא בהן -- דברים גשמיים, ובכח אדם לעשותם לדבר המאיר אצלו ובסביבתו.

ועוד נקודה בנר חנוכה, שאף על פי שבלילה הראשון עושה כל מה שצריך לעשות על פי התורה על ידי שמדליק נר אחד, ולא עוד אלא שעשה בתכלית השלמות ונקרא ,מהדרין מן המהדרין", הרי כשעבר עליו יום אחד, אין זה מספיק לגמרי להשאר במצב של אתמול, אלא צריך להדליק עוד נר אחד ולהוסיף עוד אור. וגם אחרי שהראה שהתקדם למצב נעלה יותר, גם זה לא מספיק לגבי היום שלאחריו וצריך להוסיף עוד נר ואור, וכן הלאה הולך ומוסיף.

ועוד נקודה בזה, שנר חנוכה צריך להעמיד -- כלשון חכמינו זכרונם לברכה -- על פתח ביתו מבחוץ, או כנהוג גם כן להעמיד בחלון, בכדי שיאיר גם בחוץ וברשות הרבים. שהענין בזה הוא שיהודי לא מסתפק במה שמאיר משתשקע החמה, שעה שהחושך יכסה ארץ גו'.

ולקשר כל האמור במיוחד ובאופן פרטי לכל אנשי הצבא, יחיו, הנמצאים במצב של הכון להגן על עם הקדוש בארץ הקודש מכל אוייב ואורב מבחוץ, יהי רצון שעצם מציאותם על משמרתם, ובפרט כשיעשו מכל ענין גשמי - ענין של רוחניות ואור, הקשור בנר מצוה ותורה אור, אשר אפילו מעט אור דוחה הרבה מן החושך, על אחת כמה וכמה הרבה אור, ומוסיף והולך, הרי האור הולך ובוקע גם בחוץ, עד שלא יעלה על דעת מישהו ולא יהין מישהו להתגרות מלחמה בעם הנאור, כך שימלאו תפקידם באופן שיבוטל החושך אפילו בחוץ ולא יהי' ,חשך* לענינים של מריבה ומלחמה, ובלשון נביאנו: לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה, יעוד הקשור עם האמור לפניו: בית יעקב לכו ונלכה באור ה