518

ללמד את העתיד, וק"ל, ומובן שדברי אלה מכוונים לא רק אליו, אלא לכל האמורים לעיל, ויהי רצון שבמרץ הכי גדול יעשו כהנ"ל, ובמילא תהיי בהצלחה הכי גדולה.

(ממכחב ו' כסלו, תשייח)

... במה שכותב בענין הסברה להקליט דברי התעוררות בקשר עם יום הי"ט כסלו ראש השנה לחסידות הבע"ל, בכדי לשדרם ביום זה או בסמיכות לו. מובז שדברי התעוררות בכלל, ובפרט בקשר עם יום סגולה זה, אי אפשר לאמרם ,על פי הזמנה", ודורש למצב נפש מיוחד והתעוררות מיוחדת. ובודאי לדכוותי' האריכות למותר. ואף שהכוונה רצו", אי אפשר למלא

הבקשה... (ממכתב ט"ז כסלו היתש"כ)

מאשר הנני קבלת מכתבו מב' כסלו הוא חדש הנסים והגאולה, ומצער מה שכנראה מהתחלת מכתבו נחלש מרץ שלו בענין הפצת המעינות חוצה ע'יי הפצת ספרי חסידות, ומה שכותב שהזמן גרמא, הרי אדרבה -- מאורעות הזמן צריכים לעורר תוספת אומץ בכל עניני אילנא דחיי, שאין שם אחיזה כלל לצד שכנגד, שבמילא מובן שאין שם גלות וכו' וק"ל, ויה"ר שמלות אלו אף כי מעטות בכמות יפעלו מתאים להענין וערכו, ולא רק בעצמו יוסיף בהאמור, אלא -- מתוך התלהבות בחום ואור חסידותי -- ישפיע גם על אחרים בכגון דא, מתאים לענינו, ע"י הפצת ספרים והפצת דברים והפצת מעשים, והשי"ת יצליחו וביחוד שהזמן גרמא יו"ד וי"ט כסלו וימי חנוכה הבע"ל. (ממכחב ט"ז כסלו, תשי"ז)

במענה על מכתבו מכ"ה חשון והמברק שקודם לו, ויה*ר שיוכל לבשר טוב בקרוב ממש ע"ד פעולות ממשיות, כי לע"ע הפרטי-כל שנתקבל .. אינו מדבר אלא ע"ד הכנות ובירור החילוקי דיעות וסברות השונות בזה. וכבר ידוע דבר משנה שהמעשה הוא העיקר, וידוע ג"כ אשר הטועה בדבר משנה חוזר -- כיון שאין זה בגדר טעות אפילו, לרוב פשיטות הדבר, מובן שבאופן רגיל לא הייתי כותב זה, אבל כיון שזה חדשים וחדשים שמדברים מכינים ועושים תכניות וכו' והמעשה הוא בממדים קטנים שלא בערך דרישת השעה, ואפילו לא בערך הדבורים אודות המעשים, מובן שהחשש לההנהגה בעתיד גדול יותר מאשר בענינים שאין חזקה מפני ההנהגה בעבר, וק"ל. ויה"ר שכיון שנכנסנו לחדש כסלו חדש הנסים והנצחון של עניני חב"ד וכל הקשור