479

בתמהון גדול קראתי השקו"ט במכ"ע וכו' איך ,לתרץ הנחיתה על הירח באופן שלא לערער האמונה והתורה וההתבוננות בשפלות האדם וכו'". -

וכמובן מתחיל מ,הסתירה המפורשת* דמקרא מלא דיבר הכתוב: השמים שמים לה' והארץ נתן לבנ'"א. -

והרי כמה פי' ,בשמים" מתחיל מפי' ב,עוף השמים" ועד -- ,האלקים בשמים ואתה על הארץ" (קהלת ה, א). ולהעיר מתפלת שלמה שבאו שניהם יחד: בהעצר שמים ולא יהי' מטר גו' השמים מכון שבתך גר

[בכלל -- מלכתחילה אין מקום לקושיא ויגיד עליו רעו: הרים הגבוהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים. וכמה כתובים כיו"ב].

,הקושיא" מברכת קידוש הלבנה ,וא"י לנגוע בד" -

ושוברה בצדה וקודם לה ,הרי אני רוקד כנגדך וא"י (ע"י רקידה זו) לנגוע בך כך לא יוכלו כו'".

המובא בחז"ל כדבר בלתי אפשרי ,ע"מ שתעלה לרקיע" -- הנה אפילו את"ל דנחיתה על הירח ה"ה, כיון שנאמר ויתן אותם אלקים ברקיע השמים (ועצ"ע בזה) -- עדיפא הו"ל להקשות מכו"כ כתובים. (ולדוגמא איוב לח-לט. והרי באו בנבכי ים, יאורי מצרים -- ה"ז פלג לשטף תעלה ע"י מעשה בנ"א וכו וכו').

מתמי' ביותר אשר אף אחד מהמתרצים (שראיתי דבריהם בדפוס, או בכתב ובדבור) לא עמד ע"ז אשר בתור חידוש מדעי וכהוספה ב,הבנה מדעית של הבריאה" אין להשוות הנחיתה על הירח (שלא חוללה כל מהפכה מדעית כלל ואפילו לא חידוש מפתיע) לחדירה בתוך האטום שהביאה לערעור ושלילת כמה מיסודי המדע -- ויש לה השלכות בנוגע לענין בחירה חפשית, נס וטבע וכו'.

ועד"ז כו"כ ,חידושים" שלפני זה.

ועוד ועיקר אשר גם בזה עדיפי הול"ל דאפילו בנוגע לתורה עצמה ודיניי אמר ה' ,נצחוני בני" ולא עוד אלא דקא חייך בעת אמירתו (ב"מ נט, ב ועל כל כגוז דא אמר מורה הנבוכים בספרו יד החזקה ריש הלי ע"ז: בימי אנוש טעו בנה"א טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור כ" האלוקים ברא כוכבים אלו כו' וחלק להם כבוד כו' וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא כו'. ועיי"ש רפ"ב: ולא אחד מכל הנבראים מהן

ואע"פ שהעובד יודע שה' הוא האלקים כו'. ומסיימים בטוב. (ממכתב סליחות תשל"א)