478

במענה על מכתבו מכ"ה אייר. נעם לי לקרות בו אשר כמה ספיקות שהיו לו, חוסלו. וכמבואר בספרים הקדושים אשר ספ"ק בגימטריא עמל"ק, הכוונה לקליפת עמלק. שבדוגמת עמלק, כפשוטו, ענינו שאף שהאמבטי רותחת קופץ לתוכה, ובלבד לקרר את בני ישראל וכמו שכתוב: ,אשר קרך" [עייו במדרש תנחומא שם]. ומזה בנין אב לכל הספיקות שמזכיר אשר מקורם כפי האמור, וד"ל.

במה שכתב אשר קרא בספרי התוכנים, על דבר כוכבים שקרן האור משם צריך ללכת הרבה יותר משית אלפי שנין עד שיגיע לארץ, ומקשה איך יתאים עם המובא בתורתנו הקדושה שנמצאים אנו בשנת ה'תשט"ז לבריאה.

הנה, אפילו אם תרצה לומר שחשבון הנ"ל -- על דבר מרחק הבוכב, אמיתי הוא (כי גם בזה יש חילוקי דיעות בין התוכנים), אין מזה קושיא לתאריך הבריאה. שהרי כמו שנבראו הכוכבים נבראו ג"כ קרני האור, וכמו שיכול ה' יתברך לברוא כוכב שרק מאז ולאחר מכן יתחיל להאיר, כן אפשרי שיברא הכוכב ביחד עם קרני האור היוצאים ממנו. ובפרט ע"פ הנאמר בפרשה ראשונה שבתורתנו: ,ויהי בוקר יום אחד", ואילו ,יהי מאורות" נאמר אך ביום הרביעי, היינו שהיתה מציאות אור קודם תליית המאורות ברקיע השמים.

במה שכותב שראה בס' פלוני, אשר יש לומר שששת ימי בראשית אינם ימים של כ"ד שעות כו' וכו' -- לצערנו נמצאים פירושים כאלו גם בעוד ספרים, אבל מעקמים הם את הכתובים, מפני שבמחילת כבוד תורתם לא ידעו כדי צרכם ה,יסודות" עליהם נבנו השערות החוקרים השונים במדעים בהנוגע לתאריך הארץ. כי הידיעה והחקירה ביסודות אלו מוכיחה לשכל הבריא, שאינם אלא השערות, ורחוקים מודאיות, וכן הוא דעת בעלי המדע וכמובא בספריהם הם. אף שמעלימים הספיקות שיש להם בהיסודות, בספרים הנלמדים בבתי ספר להמתחילים בזה. ולמותר להאריך ולהעיר על הראיה הכי פשוטה שששת ימי בראשית ענינם -- של כ"ד שעות, כיון ששמירת יום השבת לאחרי ששת ימי השבוע קשור בזה.

בודאי יודע משלשת השיעורים השוים לכל נפש, מתקנת כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בחומש תהלים ותניא הידועים ועל כל פנים ישמור אותם מכאן ולהבא, נוסף על לימוד שיעור קבוע בתורת

החסידות. (ממכתב א' סיון, ה'תשט"ז)