476

שם דלמטה על הלוח רק דמיון ולא המהות אבל למעלה כו'. ע"ש. כן מש"כ בד'"ה ביוהשמע"צ הנ"ל שמפה הוא מתאים לעולם הבריאה כו" - היינו בערך אור הרשימו ולא בערך עולם האציי. עש. --

והנה בד"ה ביוהשמע"צ כ' דהמפה הוא כמו ענין המשל שהוא בדבר זר. ולא ביאר החילוק שבין שני אלו. וחילוקם אפ"ל, דאף דבשניהם יש כל פרטי הנמשל, הנה משל האמתי, שהם משלי התורה, הוא בדבר שנשתלשל מהנמשל (מלכותא דארעא ומלכותא דרקיע, עשר כחות הנפש וע"ס וכיו"ב), משא"כ במפה שהוא בדבר זר לגמרי.

ועפייז הנה הדוגמא לערך שבין עולם לחבירו הוא ענין המשל ונמשל,

שאז מתאים בשני פרטים הנ"ל, ולא ענין המפה ... (ממכתב אלול תש-ח)

במענה על שאלותיו, זה מכבר, בתו"א: בד"ה השמים כסאי;

א) הא דאלפיים שנה קדמה תורה לעולם ואח'כ נמשכה בשמים וארץ? - אם זהו ענין אחד עם האמור בזהר באד'ר, ע"ד חד אורחא ותרי"ג ארחין דאורייתא.

הנה, בכלל, האמור בזהר שייך למצות, ששרשן בכתר גלגלתא, וכמוש"כ באגה"ק סיך, וכיה ג'כ בד"ה תקעו תרצ"א ס"ו שמביאו במכתבו (משא"כ תורה שמחכמה נפקת עיי"ש באגה"ק), כי גם התרי"ג ארחין הם בגלגלתא. ולפעמים מפרשים, מאמר הזהר גם על התורה, אבל כמו ששרשה בכתר, וואה לקו"ת במדבר יא, ד.

ב) מהו השייכות דבינה והתבוננות בלב לרחמים עליונים והתהוות התורה, -- בלקו"ת לג' פרשיות (א, ב) מפרש ע"ז וז"ל: ועיין בתניא פמ"ה .. וגם כמו יוהכ"פ שהוא התגלות הבינה ה"ז ע'י שמעוררים רחמים. -- ויעויין בתניא שם, ובהגהות הצ"צ ע'ז שנדפסו בקונטרס-רשימות איכה ע' כ"ב.

ג) מש"כ שהמדות בטלים ונכללים במקורם -- אם הכווגה לע"ס הגנוזות - הכוונה למקור המדות, היינו שכל המולידם, ז"ת דאימא. ועיין בזה באריכות בלקו"ת לג"פ (א, ג, ו, ג), ובהמשך רייה שנדפס לשנה זו*.

ד) התורה כבר נמסרה בעולם בשעת מ"ת ולמה צריכים לאתדלית -- מובן ע"פ משנ"ת בחילוק התורה שלפני התפלה ושלאחריי. עיין לקו"ת ברכה (צו' ב) ובכ"מ.

ה) כותב דרוחו ונשמתו אליו יאסוף בקרב איש ולב עמוק, ובסוף המאמר איתא שהוא רק בבתי' מקיף וסובב,

הרי בתב גם בסוף המאמר דמעט מזער נתפס בפני' הלב, וממכ"ע לגבי