475

... במה שהעיר על הידוע דהגלגלים הם בעלי דעה, ממש"כ באגהיק (קח, ע"א) דבעוה"ז אינו כן -- הנה קושיא זו היא גם בבנ"א שבעוה"ז (למעוטי הנשמות קודם ירידתן). -- והענין, לפענ"ד, שכל הנמצאים בעוה"ז, שכללותו מספיי המלי, מעשה; ורק המל' מקננת בו, איא להם להשיג יותר מזה (יעוין בתניא פל"ח ל"ט ובכ"מ). היינו עדימ שכל המעשי בלבד. ומתאים להידוע, שא"א לידע נשמה בגוף כ*א מציאות הרוחניות ולא מהותו. וכש"כ שידיעת הגלגלים היא עד"ז בלבד. ועיין בקונטרס המוסג"פ* פי"ג ופ"כ. קונ'

יט כסלו תש"ח** פ"ט. ובכ"מ. ואין הזמן גרמא להאריך. (ממכתב ערב פסח תש"ט)

... שאלה ג': אם אפ"ל משל המפה, שנמצא לענין ז"א, גם בביאור ערך העולמות זה לגבי זה.

מענה: הנה לא ביאר למאי נפ"מ. ר"ל, כל משל מבאר כמה פרטים בנמשל, ועפ"י רוב פרטים הפכיים היינו שמקצתם מלמדים מעלה בנמשל ומקצתם חסרון, והי" לו לבאר לאיזה פרט הנלמד ממשל המפה מכון, ולשאול אם אפשר לאמרו בערך שבין עולם לחברו.

והנה משל המפה הוא (בב"ר בתחלתו), על התורה (אומן אינו בונה אלא מדיפתראות ופנקסאות כוו) ועייג"כ זח"ב קס"א. והובא בביאור דהמגיד מראשית אחרית כו' שארה כסותה על ז"א הנק' תורה לגבי עצמות (ועייג"כ אמרי בינה ש' הק"ש פל"ט, שער היחוד פל"ג ועוד). אבל לא נחית שם לבאר פרטי המשל והחילוקים שבינו לגבי משלים אחרים.

אבל בש' היחוד פי"ב ואילך הובא משל המפה ביחד עם עוד ג' משלים לענין הרשימו (שונה בדרך קצרה, מפה, סימן, רמז. ומש"כ שם המשל דכח הזריקה -- ראה ד"ה ביום השמע"צ, עת"ר).

וחילוקי משלים אלו נתבארו בד"ה ביום השמע"צ עת"ר, ועייג"כ ד"ה ואתה קדוש תרנ"ז. והמורם משם, אשר במפה ישנם כל הפרטים (המשל מלמד מעלה בנמשל, ובזה שישנם כל הפרטים הוא דומה למשל דשונה בדרך קצרה), אבל כ"ז הוא בדבר זר דוקא (מלמד חסרון בנמשל. ובזה שהוא דבר זר -- דומה למשל הסימן והרמז).

מובן שבערךר עולם א' לחברו י"ל ענין הראשון דמשל המפה, אבל לא ענין האחרון, כי אין לומר דעולם היצירה הוא דבר זר בערך עולם הבריאה, ומזה הוכחה דגם בערך עולם האצי' ועולם הבריאה מצד עצמם (ולא מצד האור המאיר בהם) אין לומר זה.

- ומ"ש בד"ה להבין ענין. הברכות פיט (הועתק בהמשך חייב אדם לברך תרל"ח פליג) משל המפה לענין עלדאת"כ ועלדאתיג, הרי הקדים