472

ייל שני טעמים בדבר: (א) מה שהכריח את הנ"ל לפרש הצמצום כפשוטו, הוא זה דא"א לומר דלא סילק עצומ"ה מעוה"ז דא"כ נמצא הוא ,גם בגשמיים השפלים הבלתי נכבדים ואף בנבזים" -- ותפס אדה"ז התחלת ויסוד שיטתם.

(ב) בשאר העולמות י"ל דלאחר הצמצום חזר והמשיך עצומ"ה, וא"כ אין להקשות מת"ז ומר"מ שמקשה לקמן, משא"כ בעוה"ז דא'א לומר דחזר והמשיך עצומ"ה כי א"א, לשיטתם, שימצא בגשמיים כו' כנ"ל.

ולא מבעי דבעולם האצי' יוכלו לתרץ דחזר והמשיך, אלא אפילו בהעולמות שבהם אין איהו וחיוהי וגרמוהי חד י"ל כך, וע"ד שאנו אומרים כך בנוגע להארת הקו בעולמות בי"ע.

ג) אם יש להנ"ל שייכות למש"כ אדמוה"ז באגה"ק סי' כ' שהארת הקו בקע את הפרסא! -- דרך אגב: לכאורה הי' צ"ל ,בקעה כו' ומאירה", דהארה הוא ל' נקבה אבל כן הוא בהדפוסים שראיתי --,

לפענ"ד אינו שייך לנדו"ד כלל, כי לאדה'ז מעולם לא הי' הצמצום כפשוטו שצריך יהיי לתקן זה ע'י המשכת הקו, ובכלל הרי לכל השיטות אין המשכת הקו מבטלת ענין הצמצום, אלא רק שמתקנת איזה פרטים שנעשו ע'י הצמצום, ונותנת היכולת והאפשרות לבטל ענין הצמצום ע'י עבודה דתומ"צ וכו', וכמובן מביאורי דא"ח בענין הצמצום והקו, ומובן גם מהמשל ,שע'י הצמצום נעשה חלל ומקו"פ עגול והמשיך בו קו אחד דק', דפשוט גם במשל שאין קו יכול למלאות מקום עגול, ודוגמא מוכחת גם בנמשל: הקו מאיר גם באצילות' ובכ"ז רק חיוהי וגרמוהי חד עם איהו, משא"כ היכלות ומלאכים דאצי', וכמש"כ באגה"ק ס"ך, משא"כ קודם הצמצום. ופשוט הוא.

ד) אם י"ל שע'פ הע'"ח הארת הקו נפסקת באצי', וא'כ בי"ע נפרדים, ואדה'ז חידש שהארת הקו בקע הפרסא כו'?

יעויו דיה תקעו תר"ן (בהג"ה ארוכה סמוך לתחילתו) דמ"ש בע"ח (שער אבי"ע) ובשער ההקדמות (שער דרושי אבי"ע) דמי"ס דעצמות האורות דאצילות נעשו י' ספירות של עצמות דבריאה -- אפ"ל דזהו מש"כ באגה"ק דהארת הקו בקע כו', וא"כ אין זה חידוש אדמוה"ז, ואולי כוונתו דאדמוה"ז חידש פי' זה בע"ח, כי אפשר לפרש גם באופן אחר, עיי"ש בע"ח.

ובכל אופן, גם לולא הבקיעה, אאפ"ל דבי"ע נפרדים, כי הקו מלובש בכל סדר ההשתלשלות, וכמ"ש ג'כ באגהיק שם על אתר: הקו בעצמו המלובש בסיום וסוף נה"י כו' המסתיימים במלכות דעשיי, והוא בעיח שמ"ג בהקדמה ובכ"מ. ולקמן באגה"ק מציין לסי הגלגולים ע"ד אופן ההתלבשות,

וכבר ביאר החילוק בדיה שמח תשמח (תרנ"ז קרוב לסופו) דבאצילות הקו הוא בגילוי אבל בבי"ע -- הוא בהעלם ...