466
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
[ומשום כך מביא רש"י פירוש זה כ,,מדרש", משום שהסבר זה - שהקנין ב,,כרכי הים נקרא כירה" ומצביע על קנין חשוב, ובכך רצה יוסף להביע בפני פרעה את הנחיצות של ,שמה תקברני" - אינו הכרחי לפי פשוטו של מקרא"].
הצורך בפירוש השלישי של רש"י
אך פירוש זה קשה מפני תוכנה של האמירה ,אשר כריתי לי" כי בכל זאת, בכך שיעקב קנה את הקבר באופן של ,כירה", = עדיין אין מתבטאים מאמציו העצומים של יעקב להשיג את הקבר, וחשיבותו הגדולה של הקבר בעיני יעקב, כי כל דבר שהוא בעל חשיבות כלשהי"'* קונים בקנין מכובד.
ויחיה שיחות 0
לפיכך מוסיף רש"י ,ועוד מדרשו לשון כרי... שנטל יעקב כל כסף וזהב שהביא מבית לבן...". התורה מכנה את הרכישה בביטוי ,כריתי" לא רק כדי לרמוז לקנין חשוב, כדלעיל, אלא בכך רומזת התורה, שיעקב נתן עבור קבר זה את כל ה,כסף וזהב שהביא...". ועובדה זו מצביעה על החביבות והחשיבות הרבה של הקבר בעיני יעקב, ואפילו פרעה יסכים משום כך% ל,שמה תקברני"*.
אך פירוש זה הוא ,מדרשו" בלבד, ויותר מכך, הוא אף אינו ,מתיישב על הלשון", כפירוש ,כמו אשר קניתי", כי ההסבר ש,כריתי" הוא ,לשון כרי" הוא דרש ממש"ל.
וכיון שהפירושים ,כמו אשר קניתי... לשון כרי" הם ,מדרשו", לכן, הפירוש הראשון והעיקרי הוא ,,כמו כי
הערות
- 1. ,אר"ע כשהלכתי כו'" דר"ה ולא דסוטה - כי תוכן הסוגיא דר"ה הוא בפי' תיבות ששמע ב,,בכרכי הים" וכו'. משא"כ בסוטה, שהמאמר ,אין כירה כו' שכן בכרכי הים כו'" הובא רק כראי' שכירה הוא לשון מכירה* (ובפרט, שבחולין שם ליתא במאמר דר"י ,שכן בכרכי הים כו'").
- 7. משא"כ בפ' דברים שם אין זה כוונתו ולכן לא כתב ע"ז ,מדרשו" (נוסף על הפשוט שאין פי' אחר שם. וראה לעיל הערה 44), וצע"ק מדוע כ' שם (ובהושע) ,ברכי הים".
- 47. וע"ד ,,חלקת השדה אשר נטה שם אהלו" (וישלח לג, יט).
- 4. *) ועדי ע"פ פרש"י סוטה שם ,כשמכרת הבכורה", הרי בפשטות הי" המכירה דבכורה בשביל נזיד עדשים כו' (ראה רד"ק שם (בסופו) להפי" ד,,אשר כריתי לי" הוא ענין קנין ,,מפני שקנה חלק עשו בנזיד עדשים"). ופשיטא שאי"ז קנין חשוב כר.
- 8. ראה גם משכיל לדוד כאן. ועפ"ז יומתק מה שכתב רש"י ,שהביא מבית לבן" (נוסף על הפשוט שהי' ריבוי גדול) להורות על חשיבות מערת המכפלה שבא"י בעיני יעקב, שכל כסף שהביא מחו"ל נתן בשביל זה, כפרש"י ויגש מו, ו (ובזה גם (דא"ג) התנצלות כלפי פרעה שלא יחשוב שמה שצוה לקוברו בא"י הוא מפני שלילת מצרים, אלא הוא מצד מעלת א"י לגבי חו"ל בכלל).
- 9. לפי כהנ"ל אולי י"ל שפי' רש"י בפסוק לאח"ז (נ, ו) כאשר השביעך, ,ואם לא בשביל השבועה לא היתי מניחך", כוונתו (גם) שפרעה לא קיבל ההסברה ד,אשר כריתי לי".
- 0. וזה שבפרש"י ויגש שם לא כתב ע"ז ומדרשו, כי שם אינו בא לפרש הכתוב ,,אשר כריתי לי" אלא להביא ראי' שמה שרכש בפדן ארם נתן הכל לעשו. וכמדובר כמ"פ - מפרש רש"י לפעמים פסוק רק ע"פ פי' אחד שפירש בכתוב אחר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.