460

,כמו אשר קניתי"י - שתתורה משתמשת כאן בביטוי ,כריתי", ולא בביטוי הנפוץ ,קניתי" או ,לקחתי", משום שקשור לכאן ,,לשון כרי": בכך נרמז שהקנין היה באופן של ,,כריתי" - ,טל יעקב כל כסף וזהב... "].

אך יש להבין:

(א) מדוע אין רש"י מסתפק בפירוש ,כפשוטו", ומביא פירוש נוסף לפי ,מדרשו" ואם ,ועוד מדרשו" הוא פירוש שלישי, הרי יוצא, שאין הוא מסתפק גם ב,מדרשו" ש,מתיישב על הלשון", אלא מביא פירוש נוסף לפי מדרשו, הרחוק יותר מדרך הפשט, כיון שאין הוא מתיישב על הלשון"?

(ב) מדוע הפירוש השני - ש,אשר כריתי" הוא ,כמו אשר קניתי" - הוא ,מדרשו", והרי ישנם מספר פסוקים שבהם מילה משורש ,כירה" מבוארת בפשטות כלשון קניה: בפרשת דברים? - ,,מים תכרו מאתם בכסף...", שרש"י מפרש זאת ,תכרו, לשון מקח...". וכן בהושע"' ,ואכרה לי בחמשה עשר כסף", שרש"י מבאר על כך ,לשון סחורה... ".

ויחיה שיחות -

יותר מכך תמוה: בשני המקומות הללו, שאותם מפרש רש"י בפשטות, ואין הוא אומר ,מדרשו", הוא מביא כהוכחה דוקא את פסוקנו - ,אשר כריתי לי" - שבו הוא מפרש זאת כמדרשנ'י!

(ג) אף אם מן הפסוקים הללו אין להוכיח ש,כריתי" הוא מלשון מקח וסחורה, אך בכל זאת מכך שרש"י מביא הוכחה מ,אמר רבי עקיבא... כירה", הרי מובן, שאין זה דרש אלא פשוטו של מקרא, כפי שמוצאים לפני כן: על הפסוק?' ,במאה קשיטה" אומר רש"י ,,קשיטה מעה. אמר רבי עקיבא כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למעה קשיטה", ואינו אומר שפירוש זה הוא לפי ,מדרשו". וכן מאוחר יותר - בפרשת בא'' ובפרשת ואתחנן" - מפרש רש"י על המילה ,טוטפות" - ,סט בכתפי שתים פת באפריקי שתים", ואינו אומר שזהו ,מדרשו".

מכך רואים, שכאשר יש הוכחה לביאור מילה בתורה מביטוי השגור ב,כרכי הים", או ב,,כתפי" וכדומה*', הרי ביאור זה הוא בדרך הפשט, לפי פירוש רש"י. ומדוע, אפוא, אומר רש"י על ביאור זה כאן, שזהו ,מדרשו"?