447
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
פעולה מסויימת בתואר ,ארי" או ,זאב"''. כלומר, תכונה זו היא בטבעה של החיה והימצאותה בשבט איננה מצד תכונות האדם שבו, אלא מפני שיש בו את תכונת החיה המסויימת.
כן מובן, שלמרות שלכל שבט יש דמיון לחיה מסויימת בגלל תכונה כלשהיא, הרי יש קשר בין המשותף לכל חיות הארץ לבין המשותף לכל השבטים''.
. אומנויות החיות המנויות בגמרא בהתאם לתכנותיהן
בגמרא, בסוף מסכת קדושין, מדובר על תכונות של מספר חיות: ,תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר: מימי לא ראיתי צבי קייץ וארי סבל ושועל חנוני, והם מתפרנסים שלא בצער, והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני, מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער, ואני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער, אלא שהרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי שנאמר עוונותיכם הטו".
ויחיד
המפרשים'' מסבירים, שהאומניות+* השונות המוזכרות כאן - ,קייץ", ,סבל" ו,חנוני" - מתאימות לתכונות הטבעיות של חיות אלו: תכונתו של הצבי, שבשעת שינתו ,עינו אחת פתוחה", מתאימה לאומנות של ,קייץ" - שמירה על תאנים המתייבשות בשדה. הארי, הגבור שבחיות, מתאים להיות ,סבל" - ,נושא משאות". והשועל, עקב פקחותו, מתאים להיות חנוני, המרויח ממקח וממכר.
דרוש כאן הסבר: מדוע מנויות כאן דוקא אומנויות אלו, ולא אומנויות נוספות אחרות המתאימות לתכונות של חיות אחרות5. לדוגמא: ,אילה
הערות
- 1. בארוכה במדרשי חז"ל על הכתובים האלו.
- 2. וכבב"ר (פצ"ט, ד. וראה גם פרש"י פרשתנו מט, כח) דכללן כולן כאחד ועשאן כאריות כו'. ובסוטה (יא, ב. שמו"ר פ"א, טז. ועד"ז בפרש"י שמות א, יט) ,אומה זו כחי' נמשלה כו' ודלא כתיב בי' כתיב בי' (יחזקאל יט, ב) מה אמך לביא בין אריות רבצה".
- 3. עיון יעקב לע"י. חסדי דוד לתוספתא פ"ה, יג. הגהות הרד"ל לקידושין שם. ועוד.
- 4. כלשון רשב"א במשנה קידושין שם.
- 5. והא דלא הזכיר גם מין ממיני הבהמה - ה"ז לפי שע"פ רוב אדרבא, בבהמות ,ראיתי" - מצינו בהם אומנות, לשמש את האדם - שור לעול וחמור למשא כו' (ראה חדא"ג מהרש"א במשנה קידושין שם). ואף שמצינו מיני בהמה שאין להם אומנות (ואינם משמשים לאדם) הרי מכיון שמצינו בשור שיש לו אומנות כו' והוא מלך שבבהמות (חגיגה יג, ב) הרי השאר טפלים ובטלים לו. ולכן אין לומר לא במשנה ולא בברייתא ראית (בתמי') מימיך בהמה כו' שיש לה אומנות.
- 6. וצ"ע בתוספתא קידושין שם שממשיך ,בהמה חי' ועוף כו'". וי"ל שענינים הנ"ל בשור וכו' אי"ז בגדר אומנות שיש להם - שעושים בטבע - כ"א מה שהם בני תרבות, שבנ"א מושלים בהם ומכריחים ומלמדים (מל' מלמד הפרה - ירושלמי סנה' פ"י ה"א) ומרגילים אותם במלאכות שונות (ראה עיון יעקב למשנה). ועפ"ז מתורץ ג"כ זה שמצינו בכמה חיות שיש להן אומנות כמו פיל שמשתמשין בו להיות נושא משאות - כי אי"ז בגדר אומנות. וראה לקמן הערה 17.
- 7. אלא שאינו דומה (בני) תרבות דחיות ובהמות
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח לקו"ש חט"ו ע' 447
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.