445
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
זוהי מעלה בו עצמו; ולא ביחס לטובת הזולת: דבריו ,לא נכנו נפש... השליכו אותו אל הבור הזה... למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו" מצביעים על כוונתו - אך למעשה לא ניצל יוסף על ידי כך מסכנת מות מרעב, אלא רק מ,יד אל תשלחו בו", ובמיוחד כאשר הבור ,נחשים ועקרבים יש בו",
אמנם, בפשוטו של מקרא ניתן לומר שראובן לא ידע מכך* ואינו אשם בכך, אך למעשה היה יוסף בסכנה.
וכך גם לגבי תשובת ראובן, ,עסוק היה בשקו ובתעניתו על שבלבל יצועי אביו" - היה זה ענין שאינו קשור לזולת*. יותר מכך: אילו לא היה ראובן ,,עסוק... בשקו ובתעניתו" בעת מכירת יוסף, ייתכן שהיה מוצא עצה להצלת יוסף*, כשם שהשפיע על אחיו לפני כן ש,לא נכנו נפש", ובסופו של דבר היה משיבו ,אל אביו". דוקא מפני התעסקותו עם עצמו, גם אם בענינים נעלים ,בשקו ובתעניתו", = הגיעו למכירת יוסף.
ויחיג שיחות 10
ולפיכך דוקא ,מטרף בני עלית" של יהודה - התייצבותו בפועל למען הזולת והודאתו בקשר להצלת הזולת - מהווה הוכחה. להיותו ראוי למלכות, בעוד אשר ראובן ראוי לבכורה בכלל?, עקב המעלה הגדולה של תשובתו כשלעצמו, אך לא למלוכה*.
לפי האמור לעיל מובן בפשטות מדוע מפרש רש"י על ,מטרף בני עלית" את שני הדברים, מכירת יוסף ומעשה תמר: יעקב רצה לציין את מעלת יהודה על-פני ראובן, שבעבורה הועברה המלוכה - ,גור אריה..." מראובן ליהודה. וכיון שאצל ראובן מוצאים שני ענינים - רצונו להציל את יוסף ותשובתו על ,בלבל יצועי אביו", סביר שהוא מדגיש את מעלות יהודה בשני הענינים.
ט. ההוראה: התעסקות באהבת ישראל
ההוראה מכך מובנת בפשטות:
אל ליהודי להסתפק בהתעסקותו בשלימות עצמו בלבד. הוא חייב לעסוק גם באהבת ישראל, בעשיית טובה ליהודי זולתו. ויותר מכך: אהבת
הערות
- 4. כמ"ש הרמב"ן וישב שם. ועוד.
- 5. וראה חזקוני ברכה (לג, ז) - בדעת רש"י - דוה שהודה ראובן הי' רק בצנעה, וע"י הודאת יהודה ברבים גרם שגם ראובן יפרסם הודאתו (ועד"ז הוא בתוד"ה מי ב"ק צב, א).
- 3. ולהעיר, שעפ"י המבואר בסוטה (ז, סע"ב) דראובן הודה משום ,דלא ליחשדו אחוהי" - נמצא, שכל זמן שראובן לא הודה ברבים הי' מקום שיעקב יחשוד אחיו ומ"מ לא הודה עד שיהודה גרם וכו'.
- 66. ואולי הי' יכול להוציא מן הבור כאשר אחיו ישבו ,,לאכל לחם". וראה פרש"י וישב (שם, כב). ויצא בט, לב.
- 7. להעיר מפנים יפות ברכה (שם, 0 ,תשובתו הועילה יותר משל ראובן .. שיצא ממנו מלכות ב"ד .. כי בהודאתו זיכה את ראובן כו'".
- 8. אבל מ"מ הי' ראובן ,בכור לעבודה" - כי עבודה, ובפרט דלפני מ"ת (וכמו שמצינו במזבחות וכו' דאברהם ויעקב), אינה שייכת (כ"כ) לזולת כ"א מעלה בהבכור עצמו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.