435

ויחי ב שיחות קשור ליוסף, לתוספת הנוצרת ת. ענ זה מבטא אפרים באמצעות העבודה של ,יוסף ה' לי בן יותר ממנשה אחר"*25?

כדי להבין את זאת עלינו להבין תחילה את פירושו של הפסוק* ,ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" - וכאן אינו מובף?:

בפסוק זה היה מספיק, לכאורה, לומר בקיצור ,ועתה שני בניך אפרים ומנשה לי הם כראובן ושמעון יהיו לי". לשם מה הפירוט ,הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה"?

יש לומר, כתשובה על כך, שפירוט זה איננו רק סימן המציין אלו מבני יוסף ייכנסו למנין השבטים, אלא הוא מהווה גם סיבה והסבר לכך שדוקא הם שייכים ליעקב ("לי הם"): כיוון שהם נולדו ליוסף ,בארץ מצרים", ובנוסף לכך ,עד בואי אליך מצרימה", ולפיכך: ,לי הם".

כלומר, ע"י העובדה שהם נולדו במצרים, וגודלו בסביבה שבה לא נמצא יעקב, ולמרות זאת הם התנהגו כנכדי יעקב, ע"י כך ,לי הם" - דוקא בהם מתבטאת שלימותו האמיתית של יעקב', (שעליו נאמר ,מטתו שלימה").

לפי זה נבין מדוע הקדים יעקב בענין זה את אפרים למנשה (כפי שצויין בסעיף ב'):

מנשה רומז לכך שהקשר עם ,בית אבי" לא נפסק, כפי שהוסבר לעיל בהרחבה. לפיכך, בגלל אופן זה של עבודה איננו קיים המצב האמיתי של ,עד בואי אליך מצרימה", שהרי תמיד קיים הזכרון של ,,בית אבי".

המצב האמיתי של ,עד בואי אליך מצרימה" מתבטא יותר באופן עבודתו של אפרים, המראה על הימצאות ב,ארץ עניי", כלפי חוץ איננו נראה הקשר עם יעקב ("בית אבי"), ולמרות כל ואת הוא עובד את עבודתו, כך שניכר בו, שהוא נכדו של יעקב.

ט. מידתו של יעקב - ,מבריח מן הקצה אל הקצה" - מתגלית ע''י יוסף

מוסבר בחסידות<, שיעקב הוא מידת האמת, ה,מבריחה מן הקצה אל הקצה"<, מקשרת מן הקצה העליון ביותר ועד לקצה התחתון ביותר.