433

תמיד שהוא נמצא במצב המשכיחהו את ,בית אבי", ועל ידי כך הוא איננו שוכח זאת.

דרך אחרת היא: הוא נמצא ופועל בתוך ארץ עניי", בתוך חושך הגלות - עד למצב שהזכרון של ,,בית אבי" אינו קיים אצלו כלזכך - ושם, בתוך הגלות, הוא יגע ועובד להאיר את חושך הגלות באור הקדושה, ועל ידי כך נגרמת התעלות גם לאדם העובד, עד כדי כך ש,הפתי אלקים בארץ עניי" (דוקא שם).

ד. מטרת הגלות: ירידה לצורך עליה - ,,אפרים'י

זוהי הסיבה לכך ש,אפרים יגדל ממנו (ממנשה)", כי תכליתה של הירידה למצרים, ותכליתה של גלות בכלל, היא: ירידה צורך עליה, התעלות לדרגה הגבוהה מן הדרגה שבה היו לפני הירידה, אין די בכך שאין שוכחים את ,בית אבי", אלא יש גם, ובעיקר, להביא לתוספת ויתרון בתוך הגלות, כך שעל ידי הירידה תיגרם התעלות: ,,הפרני אלקים בארץ עניי".

מצד שני, מנשה הוא הבכור, כיוון שב,לידה"%' ובהתגלות, כלומר בעבודה בגלוי ולמעשה, קודם מנשה לאפרים. כדי שיהא אפשר לפעול ולעבוד ב,ארץ. עניי", כדי להגיע לדרגה של ,הפרני אלקים", ,עשה

טוב""', יש תחילה לדאוג ולהבטיח את אי"השפעתו של חושך הגלות, ,סור מרע"', ע"י זכירה תמידית והתקשרות עם ,בית אבי".

אך כיוון שהכוונה היא העליה, ,אפרים", לכן בברכת יעקביי, בברכה ונתינת כח מלמעלהפי לעבודת הגלות, חשוב יותר אפרים: ,וישם את אפרים לפני מנשה".

ה. שלשה אופנים בהתעלות היהודי ע"י עבודתו בגלות

לעומקו של ענין:

בהתעלות. היהודי עלדידי עבודתו ב(חושך) הגלות ישנם כמה ענינים:

(א) הירידה מוציאה לפועל את תוקף הנשמה, שלא להיות מושפע מחושך הגלות, כמו שכל אויב ודבר מנוגד מוציא לפועל את מידת הניצחון<. כפי שנאמר: ,צמאה לך נפשי... (דוקא