425

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

8 לקוטי וותר מהרגיל, וכאשר אין כלל רווח - הפרשה סתומה - והענינים כתובים בשתי פרשות נפרדות, סביר לומר, שה"סתימה" אינה מצביעה רק על סתימת הפסוקים או המילים שבהם היא נמצאת, אלא על התוכן הכללי של הפרשה, ולכן היא נרמזת כהקדמה לתוכן הפרשה, כדלהלן.

וכיון שבפרשת ,ויחי" מסופר בעיקר על מאורעות שאינן בקשר לחיי יעקב בארץ מצרים אשר עליהם מסופר בפרשת ויגש (שיעקב ובניו ישבו במיטב הארץ ,ויפרו וירבו מאד"), אלא על מאורעות הקשורים לפטירתו, ועל פטירתו ממש, מ,ויקרבו ימי ישראל למות" בתחילת הפרשה, ובהמשך אודות ברכות יעקב אבינו ליוסף ובניו ובהמשך על הברכות לבניו - ענינים הסמוכים לפטירתו.

ויחי א

ובמיוחד כאשר מיד בתחילת הפרשה*', בפסוק הראשון, מובא הסיכום הכללי של כל שני חיי יעקב,

מובן מכך, שב"פרשה סתומה" מתכוונת התורה לרמוז לתוכן הכללי של הפרשה - פטירת יעקב.

ד. ההסבר לפירוש רש"י

בכך מתורצות שתי הקושיות שלעיל על פירוש רש"י (לגבי השמטת הטעם השלישי, ולגבי הסדר שבין שני הטעמים המובאים):

ה,סתימה" קשורה לפטירת. יעקב ולאירועים הקשורים אל הפטירה, ולכן אין מקום, לפי פשוטו של מקרא, שה,סתימה" של הפרשה המדברת על פטירת יעקב תרמוז לכך ,שסתם ממנו כל צרות": הן בגלל הזמן - ,שסתם ממנו" היה מיד עם הגיע. יעקב למצרים, שבע"עשרה שנה לפ פטירתו, והן בגלל המשמעות - הענין ,שסתם ממנו כל צרות שבעולם", שהוא שיא החיים, נוגד לענין של פטירת יעקב. לכן משמיט רש"י לחלוטין את הטעם השלישי*:. מאותה

הערות

  1. 1. קרית ספר סוף פ' ויגש וריש פרשתנו ועד"ז פי' הרשב"ם גם לפי החלוקה שלנו, דהתחלת פ' זו היא מוישב ישראל בארץ מצרים שבפ' ויגש), ולדעת כמה מסודר מדרש רבה ע"פ ראשי הסדרים שבא"י (ראה בהנסמן בתו"ש שבשוה"ג)***, עכצ"ל דהמדרש רבה כאן - קאי להשיטה דויחי היא התחלת פרשה כמפורש בלשונו.
  2. 2. ולפרש"י - בכלל אינו נוגע כהנ"ל ובהערה שלפני' - שהרי בן חמש למקרא בזמן רש"י ואילך יודע רק מסיום התורה בכל שנה. ופשוט.
  3. 3. ***) אבל להעיר שכמה הוכיחו שהדרשה ,למה פרשה זו סתומה כו'" אינה מב"ר אלא נתוסף מהתנחומא לב"ר ובכמה כ"י אינו (ראה באבער לתנחומא ריש הפרשה. מנח"י (אלב"ק) ר"פ צה ומבוא לב"ר פ"ט).
  4. 9. עד"ז כ' ברא"ם: כיון שמנה כאן כל שנותיו זהו מקום מיתתו. אבל אי"ז מספיק (בפרש"י עב"פ. משא"כ במדרש - ראה בהערה הבאה) דלפ"ז הו"ל להקדים תירוץ הב' כיון שכאן סו"ס מדובר עוד בחייו, וצ"ל כבפנים דכאן היא התחלת כל הסדרה. וראה לקמן בפנים.
  5. 20. משא"כ במדרש הוא, כשמו, ע"פ דרש - מתאים גם ,שסתם ממנו כל צרות כו'" (כתירוץ ג' עכ"פ) שבא מסיבת ויחי יעקב בארמ"צ. כבפנים ס"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.