424

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ג. ה"סתימה" - לגבי פרשת ,ויחי" בכלל

הדברים יובנו בהתאם לתשובת המפרשים על הקושי שעל שתי הסיבות: אם הטעם ל,סתימת" הפרשה הוא ,,לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו...." או ,,שבקש יעקב לגלות את הקץ לבניו ונסתם..." - היתה ה,סתימה" צריכה להיות מאוחר יותר, בפסוקים המספרים על סתימת הקץ או על פטירת יעקב? והתשובה לכך היא, ש,סתימה" באמצע פרשה אינה ניכרת לעומת תחילת פרשה*'.

כאשר ה,סתימה" היא בתחילת פרשה - כאשר מתחיל" ענין

5 ראה רא"ם, גו"א, דבק טוב, ועוד.

6 ברא"ם כ' זה בנוגע לטעם הב' - שביקש לגלות את הקץ ,ושם א"א לסתום (היינו בלי שום ריווח כלל) דלא מינכרא מילתא כמו בתחלת הפ'". אבל בדבק טוב ובש"ח הקשו גם לפי' הא' דהו"ל לסתום בפ' שבה נכתבה מיתתו של יעקב (וכ"כ בפי' מהרז"ו במדרש דלטעם הא' הי' יותר נכון לעשות הסתימה אצל ויגוע).

7 ואף שרק חלוקת הפרשיות (דפתוחות וסתומות) היא למשה מסיני (ראה ברכות יב, ב: כל פרשה דפסקה משה כו'. וראה תו"כ ופרש"י ר"פ ויקרא ומה היו ההפסקות משמשות כו'). משא"כ חלוקת הסדרות. והרי יש מסיימים התורה לשלש - שלש וחצי שנה (מגילה כט, ב. רמב"ם הל' תפלה רפי"ג. חילוף מנהגים בין בני א"י ובני בבל אות מ"ח), הרי חלוקת הסדרות ע"פ מה שמסיימים קריאת התורה בכל שנה י"ל דקיימת היא גם להמסיימים בג"ש, אלא שהם מחלקים כל סדרה לג' וכו'. ועפ"ז יתווך שלכ"ע יש ג"ן סדרים דאורייתא (אף שכאו"א חלוקה לג', לז' קרואים וכו'). ובכל אופן פשוט שזה שחלקוהו לסדרות - אפילו את"ל שאינו מדאורייתא כחלוקת פתוחות וסתומות - ה"ז מפני שהם ענינים נפרדים. וראה

ויחי א

1+

חדש*' - צריכה להיות הפסקה גדולה

רא"ם כאן ,מפני שעזרא ע"ה לא תיקן תחלת הפרשה הזאת מן ויחי יעקב כו'" (וראה גו"א). ולהעיר דבקרית ספר להמאירי (מאמר ה' ח"א) כ' שאף בזמן הנביאים היו משלימים כל התורה בכל שנה. ובאו"ז הלי שבת סמ"ה ,כי מימות משה רבינו נתקן לקרות התורה בפרשיותי" ולהשלימה בכל שנה". וראה זהר בכ"מ (מהנ"ע וירא קד, ב. ח"ב רו, ב. תקו"ז תי"ג (כט, רע"ב). ובהנסמן בנצוצי זהר בכהנ"ל) הדיוק דג"ן סדרים דאורייתא*.

8 אמנם עפ"ז (וע"פ הערה שלפנ"ז) צע"ק, דהרי ב"ר היא אגדת א"י (פרש"י ויגש מז, ב), ולבני מערבא דמסקי לאורייתא לג' שנים, הרי חלוקה מפורטת יותר להם בתורה ולא ג'ן סדרים שלפנינו, ולפ"ז לכאו' אינו מוכרח לומר ד,,פרשה זו סתומה" הכוונה לכל הסדרה דויחי - אבל גם עפ"ז מסתבר לומר כן, כיון שהמדובר בהתחלתה: וקברתני בקבורתם ויאמר אנכי אעשה כדבריך סיומו בסיום הסדרה לאחרי מיתת יעקב. ויתירה מזו: גם לפי החלוקה לסדרים כפי שהוא במסורה - קנד(ה) (ראה פתיחתא לאסת"ר ג) מג סדרים לבראשית כו' (נסמן בסוף כמה חומשים), או קסז ,סדרי הראשונים" שמונה בקרית ספר להמאירי שלדעת כמה זוהי החלוקה דבני א"י* (ראה רד"ל במבוא לפסיקתא דר"כ הערה ב. אבן ספיר ח"ב ע' רכח ואילך), אין ויחי גם ראש סדר** אלא בא באמצע הסדר ,ואת יהודה שלח" שבפ' ויגש (ראה

הערות

  1. 1. *) וראה תנחומא תשא ג: וכן משה למד תורה לישראל .. ונתן להם סדרי תורה ופרשיות שקוראים בהם בכל שבת.
  2. 2. *) או לבנ"י א"י דגומרים לג' שנים ומחצה - חילוף מנהגים בין בני א"י ובני בבל אות מח (וראה שם אות מז - במהודרת לוין) ואז י"א שיש קעה סדרים, כבמס' סופרים פט"ז ה"י: קעה פרשיות שכתוב בתורה .. הלכך קבעו קעה סדרים בתורה בכל שבת כו'. ראה נחלת יעקב שם. וראה בכהנ"ל (ע"ד הסדרים דבני א"י) - בהמובא בהמקרא והמסורה להר"ר מרגליות פי"א, תו"ש חי"ט ע' שח ואילך.
  3. 3. **) אבל בפי' ר"ח (מגילה שם) שבני מערבא פוסקין כל פרשה ג' פרשיות.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.