423

הערות

1. 2. אף שכ"ה במדרש, הרי המובא בפרש"י הוא פשש"מ. ובפרט שכאן אינו מקדים כו' רבותינו דרשו. ולהעיר שבכמה דפוסים (וכ"ה בדפוס ראשון ושני, וברש"י כת"י) אי" בסיום פי' רש"י עצמו ,בב"ר", וכן הובא ברא"ם וגו"א. אבל בכמה דפוסים מוכח שהיא הוספת המעתיקים (המדפיסים).
2. 3. כדלקמן מט, א. ובפרש"י.
3. 4. בפרש"י עוד שינויים מבמדרש: משמיט בהקושיא ,מכל הפרשיות של תורה" שאי במדרש. מוסיף: א) נסתמו עיניהם ולבם של ישראל*, ב) מצרת השעבוד, ג) (לגלות את הקץ) לבניר.
4. 4. והנה ההוספות מובנות - נוסף על העיקר - שרש"י צריך לפרש ככל הדרוש לבן ה' למקרא:
5. 5. א) ,נסתמו עיניהם כו'" כי עפ"ז מודגשת השייכות לסתינמת הפרשה.
6. 6. ב) ,,מצרת השעבוד", דהרי גם בהיותם בארץ פלשתים וכנען היו בשעבוד אבימלך וכו' ובאופן דגר כו' (ראה פרש"י וישלח לו, ז). וביותר יוקשה מפרש"י הקודם דמפורש שנשתעבדו רד"ו שנה (מקץ מב, ב). ולכן מוכרח רש"י להוסיף ,מצרת". וראה ג"כ פרש"י וארא ו, טז ומפרשי רש"י כאן (רא"ם. גו"א. דברי דוד. משכיל לדוד. ועוד).
7. 7. ג) ,לבניו" - כמפורש בקרא: ויקרא יעקב אל בניו .. ואגידה לכם.
8. 8. אמנם מה שמשמיט ,מכל הפרשיות של תורה" צ"ע, דהרי זהו היסוד להקושיא, ואין לומר דרש"י ס"ל דגם פ' ויצא היא סתומה לגמרי (כהדיעה שהובא בקרית ספר (להמאירי) ר"פ ויצא. הגמ"י פ"ח מהל' ס"ת (סק"ג). מנחת שי ר"פ ויצא) דא"כ הו"ל לומר זה ולבאר טעם הסתימה גם בר"פ ויצא (וכמ"ש הגמ"י שם).
9. 9. וי"ל בפשטות: א) בפי' ויחי - עדיין אין הכרח שידע ע"ד כל הפרשיות שבתורה, כיון שלמד רק חומש אחד. ב) אין הכרח להודיע עד"ז, כיון שבפשטות מובן שבין סדרה לסדרה צ"ל הפסק יותר - מאשר בין תיבה לתיבה. ועל אתר קשה למה פרשה זו סתומה.
10. 10. *) ועד"ז הוא בזהר שם דעת ר' יעקב ,, אסתימו עיניהון דישראל". אבל לא קאמר שזהו מצרת השעבוד כ"א ,בשעתא דמית יעקב" (דמשמע כבנצו"א: שנסתמו מישראל מעיינות החכמה שה" מגלה יעקב). אבל בדברי ר' יהודה שם דסתימת הפ' ,דכדין נחתי לגלותא ואשתעבידו בהון".