422
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
השכיחו ממנו את היסורים של כל השנים הקודמות, אך כיצד אפשר להוסיף סיכום כללי שהוא ידוע רק כדי להדגיש ש,בולן שוין", ויותר מכך ,בולן שוין לטובה"?, כאשר מאה ושלושים השנים הראשונות היו ,מעט ורעים" (היפך הטוב) ושבע"עשרה האחרונות היו ,ויחי" - שיא החיים והטוב?
ב. השאלה על דברי המדרש ,סתם... כל צרות"
הדברים יובנו עלדידי ביאור דברי המדרש*% ופירוש רש"י בתחילת פרשתנו. נאמר במדרש: למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות של תורה, אלא כיון שנפטר אבינו יעקב התחילה שעבוד מצרים על ישראל, דבר"אחר למה היא סתומה מפני שבקש יעקב אבינו לגלות את הקץ ונסתם ממנו, דבר"אחר למה היא סתומה מפני שסתם ממנו כל צרות שבעולם.
בפשטות כוונת השאלה ,,למה פרשה זו סתומה" היא לכך שאין רווח לפני המילים ,ויחי = יעקב"?, למרות
שמתחילה פרשה חדשה, ומובן שצרין להיות כאן, כמו בכל התחלות הפרשות שבתורה"', הפסק לפני תחילת הפרשה ,ויחי יעקב".
אך לפי האמור לעיל אין מובן:
ה"סתימה" לפני המילים ,ויחי יעקב" היתה צריכה לרמוז ראשית על סתימה לטובה שגרם ,ויחי יעקב", דהיינו ש,סתם ממנו כל צרות שבעולם"? והקושי מתחזק יותר: גם לפני ,,סתימה" זו, בסוף פרשת ויגש, מסופר על מצבם הטוב של בני ישראל בארץ גושן - ,ויפרו וירבו במאד", וכאשר מיד לאחר מכן, ללא הפסקה, כתוב ,ויחי יעקב בארץ מצרים...", סביר מאד לומר, שב"סתימה" זו מדגישה התורה ש,ויחי יעקב..." בא בהמשך ישיר לתוכנה הטוב של סוף הפרשה הקודמת'" - ומדוע, אפוא,
ולכאורה, באם כן הוא, כדאי להחזיר עטרה ליושנה ולהדפיס כן בחומשים שלנו (ע"ד שעושים בסמניות שבפ' בהעלותך. ואם מפני שלא להכנס למחלוקת - הרי גם בבהעלותך - מחלוקת ישנה באופן הסמניות - ראה אור תורה (להר"מ די לונזאני) בהעלותך י, לה. מנחת שי שם).
1 וכ"ה בזהר פרשתנו רטז, ב (דעת ר"ש). ובאלשיך כאן. ובחזקוני: ד"א סתומה היא על שהענין מחובר למעלה שהתחיל למנות שנותיו של יעקב ועדיין לא השלים החשבון עד עכשיו (וכ"ה בטור הארוך). ובכלי יקר ביאר דכל הג' פירושים שבסתימת הפרשה למדין מזה שויחי יעקב נסמך להפ' שלפנ"ז.
הערות
- 7. משא"כ בשרה מתאים ,כולן שוין לטובה" (רש"י ר"פ חיי שרה) לפי שבת ק' כבת כ' לחטא ובת כ' כבת ז' ליופי (פרש"י שם מב"ר שם). ובב"ר: כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים. וראה במפרשי המדרש ופרש"י. ובגו"א שם דכל כלל וכלל הוא אחד שאינו מחולק.
- 8. ב"ר ותנחומא (באבער) ריש הפרשה.
- 9. רא"ם וגו"א בפרש"י, ופי' מהרז"ו במדרש.
- 4. ויחי א שיחות 1-0
- 0. שגם בין חמש למקרא יודע זה, כמו שיודע ע"ד נו"ן הפוכה בס"פ נח, נקוד שבכמה תיבות וכו'. היינו שכן היו כתובים הספרי לימוד שלהם (משא"כ - תגין. וי"ל שלכן לא נמצא בפרש"י עה"ת מענין התגין) -
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשכ"ה לקו"ש חט"ו ע' 422
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.