419
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וכיון שעבודת יהודה נעשית במקום החשוך והתחתון ביותר, היא ,מגיעה" לעצמותו יתברך, מעל לדרגה של גילויים. בדומה% ליתרון של בעלי התשובה על הצדיקים, שכיון שעבודת בעלי התשובה נובעת מהתרחקות, לכן היא ,מגיעה" לעצמותו יתברך, למעלה מעבודת הצדיקים.
וזהו ההבדל בין ה,גאולה" שמצד יוסף לבין ה"גאולה" שמצד יהודה%: מצד יוסף הגאולה היא באופן של ,יגאלך טוב" - קשורה לאור וגילוי. אך מצד יהודה - ,וגאלתי אנני" - גאולה. על-ידי עצמותו יתברך.
טו. השמחה של ,בית יהודה" קשורה דוקא לתקופה השניה בימות המשית
לפי זה מובן יותר הקשר שבין ,צום... יהיה לבית יהודה לששון..." לבין התקופה השניה של ימות המשיח, בנוסף לאמור, שהפיכת הצום עצמו זהו ענין של ביטול מנהגו של עולם:
כידוע'י יש בעולם הבא שתי
עשרה בטבת
,עליות": (א) הסעודה?י של הלויתן ושורדהבר - ענין ודוגמאיי לאכילה ושתיה. (ב) עולם"הבא'? אין בו לא אכילה וכו'.
ההבדל ביניהם הוא: המשמעות של אכילה ושתיה בעולם הבא היא תענוג של הבנת טעמי התורה שיתגלו אז, השגה הנגרמת באמצעות עבודה של תורה ומצוות בעולם הזה, ואילו ב"עליה" השניה ,תתגלה" עצמותו יתברך, שלמעלה מגילויים, ואשר אינה יכולה ,,להתלבש" ב,אכילה ושתיה" - בחכמה ובהבנה. דרגה זו מושגת באמצעות התשובה, ובאמצעות מסירות נפש לתורה ומצוות, המתעוררת ,על ידי לחץ ודוחק השיעבוד" של תקופת הגלות.
ויש לומר, שדומה לכך% ההבדל בין שתי התקופות הנ"ל בימות המשיח: התקופה הראשונה, שבה יהיו ,פנויין בתורה וחכמתה""" (בדומה לאכילה ושתיה שדלעיל), היא בדרגה של גילויים. ואילו התקופה השניה, שבה יהיו תחית המתים וביטול מנהגו של
הערות
- 8. ראה סד"ה ענין הגשת יהודה ליוסף תרכ"ט - שמקשר זה שלעת"ל יהי יהודה העיקר כי ארץ קדמה במחשבה, עם מעלת התשובה דרחוק שנעשה קרוב.
- 9. ראה בהנסמן בהערה הקודמת.
- 0. לשון הכתוב רות ג, יג. ובאוה"ת ויקרא (כרך ב' - ע' תרנ. תרסט) וד"ה ענין הגשת יהודה ליוסף שם - שהוא החילוק דצדיקים ובע"ת.
- 1. המשך תרס"ו ע' קה ואילך.
- 2. ראה ב"ב עד, ב ואילך. פסחים קיט, ב. ועוד.
- 3. ראה שיטות הרמב"ם והראב"ד בזה - בהלי תשובה פ"ח ה"ד.
- 4. ברכות יז, א.
- 5. המשך תרס"ו ס"ע קו.
- 6. ולא ממש - שהרי ב' התקופות המדוברות בפנים (בדעת הרמב"ם) הן בימוה"מ (ולא בעוה"ב).
- 7. לשון הרמב"ם הל' מלכים פי"ב. ה"ד. ועיי"ש ה"ה. הל' תשובה פ"ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.