416
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ט. ההבדל במשמעות שני הפסוקים הנ"ל
וזהו ההבדל במשמעותם של שני הפסוקים: הפסוק ,צום הרביעי... החמישי... = יהיה... לששון ולשמחה ולמועדים... " מדבר על-כך שימי הצום
יהיו = ימים טובים. כלומר, בנוסף לביטול הצומות יהיו ימים אלו גם ימים טובים.
ואילו הפסוק ,והפכתי אבלם
לששון... " מדבר אודות ה,,אבל" עצמו, שייהפך* לששון ולשמחה*'*.
והסיבה להבדל זה היא: הפסוק ,צום... יהיה..." מדבר על תקופת בית שני, כדלעיל, שבו חסרו חמשה דברים?", ולכן חסרה היתה השלימות בהפיכת הצומות,
ואילו הפסוק ,והפכתי אבלם... ,מדבר על התקופה שלעתיד לבוא, שבה יהיה שיא של שלימות גם בהפיכת הצומות.
עשרה בטבת
2 הרמב"ם מדבר על
הפיכת הצום עצמו לששון
לפי האמור לעיל יש לומר: אמנם הרמב"ם מצטט את הפסוק ,צום... יהיה...", למרות שלכאורה הוא היה צריך לצטט את הפסוק ,והפכתי..." המצביע על דרגה גבוהה יותר, אך בכל זאת הוא אינו מתכוון לכך שימי הצומות יהיו לימים טובים, אלא שהצום עצמו ייהפך לששון ולשמחה.
ההסבר לכך הוא: הענין של ,עתידים להיות ימים טובים..." מופיע בדברי הרמב"ם כהמשך לחלק הקודם ,כל הצומות האלו עתידים ליבטל... ולא עוד אלא שהם עתידים... = ומכך מובן, שהענין של ,,עתידים להיות ימים טובים... " מחדש משהו על פני הענין הקודם של ,עתידים ליבטל", כפי שנאמר ,ולא עוד אלא..."% -
לפיכך אי אפשר לומר שהרמב"ם מתכוון לומר שרק הימים ייהפכו לימים טובים, כי זוהי תוצאה המתחייבת מ',עתידים ליבטל", כי טבעי הוא,
הערות
- 0. וראה ב"ר (שבהערה 21): אני מחזיר אותו האבל לשמחה שנאמר והפכתי גו'.
- 1. ראה בארוכה אוה"ת מסעי ס"ע א'שפד ואילך. וראה יל"ש ירמי' רמז רנט: עלה ארי כו' עמ שיבא ארי כו' במזל ארי' והפכתי אבלם לששון (נת' ברשימות הצ"צ לאיכה ע' 26 (אוה"ת לנ"ך כרך ב' ע' א'נו"נז). אוה"ת עה"פ והפכתי גו').
- 2. יומא כא, ב.
- 3. ובפרט עפמ"ש הרמב"ם (פיה"מ ר"ה פ"א מ"ג) דבבית שני התענו תשעה באב (וגם שאר התעניות אם רצו מתענין). שקו"ט בזה - תשב"ץ ח"ב סרע"א. שו"ת שו"מ מהד"ק ח"ג סקע"ט.
- 4. עפ"ז יש לבאר גם טעם השינוי ברמב"ם מלשון הפסוק: בפסוק נאמר ,לששון ולשמחה ו(אח"כ) למועדים טובים", ואילו לשון הרמב"ם הוא: ימים טובים (ואח"כ) וימי ששון ושמחה:
- 6. ברמב"ם הוא בסדר דלא זו אף זו ("ולא עוד אלא כו'"): יהיו ,ימים טובים ו(לא עוד אלא) ימי ששון ושמחה"; משא"כ בפסוק, שכאו"א מהצומות ,,יהי' גו' (כאו"א בפ"ע - כפי מדת האתהפכא - מדת) לששון ולשמחה (וכולם נכללים בהענין ד)ולמועדים טובים".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.