402
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ההנהלה הכללית, שמנהלים את כל צרכי המדינה והעם, דומה לניהול של הליכה כפשוטה -
ולכן אין מכך הוכחה ברורה לעניננו, ,וינהלם בלחם", שיוכלו להשתמש בביטוי ,וינהלם", המצביע על הנהגה כללית, לגבי ענין מסויים ביותר, של לחם - מזון.
לפיכך מביא רש"י הוכחה מפסוק אחר ,על מי מנוחות ינהלני", שבו הביטוי ,ינהלם" במובנו הרחב מופיע בקשר לענין מסויים של שתיה - ,מי מנוחות".
ואת ההוכחה מפסוק זה מביא רש"י דוקא לאחר ההוכחה מן הפסוק ,אין מנהל לה", כי הפסוק ,על מי מנוחות ינהלני" הוא משל לכלל צרכי האדם, כפי שמתחיל הפרק ,ה' רועי לא אחסר בנאות דשא ירביצני"?י,
וממילא ניתן היה להבין שבביטוי ,ינהלני" המופיע כאן כמשל, הכוונה היא לניהול בפשטות, ,על מי מנוחות", כמו ,ועל מבועי מים ינהלם" כבתחילת הפסוק ,בנאות דשא ירביצני", ולא לצורך התוכן שבו מדובר, שהקדושברוך-הוא נותן לו את כל צרכיו כראוי, ובראשם - אכילה ושתיה.
אך לאחר שרואים מן הפסוק ,אין מנהל לה", שהביטוי של ניהול אינו מתאים רק לניהול של הליכה גשמית,
ויגש ג
- מפרשים גם ,על מי מנוחות ינהלני" שהכוונה היא לניהול כל צרכי האדם: דאגה לאכילה ושתיה וכדומה.
יוצא, שדוקא באמצעות שני פסוקים אלו יחדיו אז ,דומה לו" שהמילה ,וינהלם" אינה מופיע רק בקשר לניהול גשמי של הליכה, או רק בקשר לניהול כללי של מדינה ועם וכדומה, אלא גם לגבי ניהול שתוכנו כללי, אם כי בקשר לענין מסויים - כלכלה'*.
ג באהבת ה' יש שני סוגים כללים
מיינה של תורה שבפירוש רש"י:
על הפסוק'* ,וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים... ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה" מבאר אדמו"ר הזקן בתורה אור*, שבאהבת ה' יש שני סוגים כללים:
א) האהבה הנוצרת ונולדת על ידי
הערות
- 9. להעיר שבדפוס שני דפרש"י איתא ,ועל מי מנוחות" (בוא"ו).
- 0. ראה פרש"י ומפרש"י תהלים שם.
- 1. ואולי י"ל שגם מה שת"א ,וזנינון בלחמא", אינו תרגום תיבת ,וינהלם", כ"א מפרש הענין, [כדרכו בכ"מ, וכפרש"י בכוונת ת"א (לדוגמא: לך יד ו ויחי מט, יב) ועוד], שכוונת הכתוב ב,וינהלם בלחם" (לאחרי אמרו כבר ,ויתן להם יוסף לחם") היא ,וזנינון בלחמא" - מזון וכלכלה במובן הרחב, שענינו השתדלות ונתינת המזון באופן המועיל ומתאים. וראה תרגום לתהלים לא, ד
- 4. וי"ל שלכן לא כתב רש"י כאן דאונקלוס ,לא דקדק לפרש אחר לשון העברית" כבפ' בשלח, כי מובן מעצמו שאונקלוס לא בא לתרגם תיבת ,וינהלם", כ"א לפרש הענין, משא"כ בתרגומו בפ' בשלח.
- 2. פרשתנו מז, יד.
- 3. פרשתנו מד, ב ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.