397
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
את האפשרות שמשה רבינו אמר את הברכה בקיצור, והחלשים הם אלו שלא כפל משה שמותם כשברכם, אלא את שמות הגבורים כפל.
"אבל בגמרא בבלית שלנו" - לפי אופן הלימוד של בבל, שלצורך תוספת הסבר בתוכן הענין יש צורך להאריך בלשון, צריך לקבל את האפשרות ש,כפל משה שמותם" היה לצורך תוספת ברכה לשבטים החלשים, שמשה רבינו האריך בלשון ברכתם כדי לחזקם ולהגבירם. אמנם, ניתן לעשות זאת גם על ידי ברכה ותפילה קצרה, אך כיון שעל ידי הכפלת השמות נוסף חיזוק, צריך לקבל שכך עשה משה.
*תרונות שני הפירושים, והסדר ב:ניהס
לפי זה מובנת גם התוספת של רש"י ,ובברייתא דספרי שנינו בה בוזאת הברכה כמו בגמרא שלנו":
מכל האמור לעיל יוצא, שבכל אחד משני הפירושים יש יתרון כפול על-פני הפירוש האחר: א) מצד פשט הפסוקים כאן, ב) מצד הענין של ,כפל שמותם":
המעלה הכפולה בפירוש הראשון היא: א) לפי המובן מפשוטו של מקרא כאן היה בנימין מן החלשים, ואילו יהודה היה מן הגבורים. ב) כאשר מייחדת התורה ,ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים" ואינה מפרשת מי היו, סביר שהכוונה היא לחמשת השבטים החלשים, כי אלה אשר ,לא כפל משה
שמותם" כדלעיל.
המעלה הכפולה בפירוש השני היא: א) כפי שמובן לפי פשוטו של מקרא היו שמעון ולוי מן הגבורים, ולא מן החלשים. ב) סביר יותר, שהכפלת השם בברכה קשורה לעצם הברכה - בשביל לחזקם וכו', מאשר לומר שבכך רומזת התורה לענין אחר, שאלה הם הגבורים, שאינו קשור דוקא לנתינת הברכה, ולהיפך, מתאים יותר לומר זאת במקום שמדובר בו על מעלותיהם העצמיות.
יתרון כפול זה מדגיש רש"י בצטטו את ה"ספרי" אשר בו ,שנינו בה בוזאת הברכה כמו בגמרא שלנו" = כיון שהדברים נאמרו ב"וזאת הברכה" סביר לומר, שגם הכפלת השמות הוא ענין של ברכה.
וכשם שבשני הפירושים הראשונים מסביר רש"י את ההבדל בין שיטותיהם על ידי התוספת ,שהיא אגדת ארץ ישראל" - ,,בגמרא בבלית שלנו", אשר בכך הוא רומז לאופן לימודם - כך גם מוסיף רש"י כאן ,,בברייתא דספרי":
כל הענינים הכתובים בברייתא נלקחים מן המשנה, אלא שבמשנה הם מוזכרים בקצרה וברמז, ,דבר קצר
מונים בדיוק ,חמשה",
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.