396

כך אין רש"י מביא שום הסבר, מפני הפשטות שבדבר.

ההבדל ביניהם לגבי ברכת משה עצמה הוא: לפי הפירוש שנכפלו שמות החלשים לצורך תוספת ברכה, מובן, שהכפלת השמות היא חלק מן הברכה. ואילו לפי הפירוש שנכפלו שמות הגבורים, הרי הכפלת השם אינה חלק מברכת משה - שמות הגבורים אינם מוזכרים שוב על ידי משה רבינו לצורך תוספת ברכה*, אלא שמותיהם נכפלים

ומודגשים יותר בתורה* מפני חשיבותם ופרסומם - ,שמו הולך לפניו".

לפי זה מובן שכאשר נלמדים הפסוקים בפרשת ,וזאת הברכה" בפשטות, ובמיוחד הפסוקים המדברים אודות ברכת משה, סביר לומר, שכל מילה הכתובה בברכות השבטים היא חלק מברכת משה.

לכן מסביר רש"י שם, שאלה היו החלשים, ו"כפל שמותיהם לחזקם ולהגבירם", כי לפי זה גם הכפלת השם היא חלק מן הברכהל*.

ויגש ב

0 ההבדל בין אופן הלימוד באר ישראל לבבל

לפי זה אפשר להבין גם את התוספת של רש"י בפרשתנו ,שהיא אגדת ארץ ישראל" - ,אבל בגמרא בבלית שלנו", כי לפי זה מבינים את משמעותו של כל אחד מן הפירושים ואת ההבדל ביניהם.

ההבדל בין אופן הלימוד בארץ ישראל, התלמוד הירושלמי, לבין אופן הלימוד בתלמוד הבבלי, הוא: בארץ ישראל הלימוד הוא בקצרה, ללא הרחבה בדיונים ובתוכן הענין, וללא הרחבה בסגנון, כפי שנאמר בגמרא!י ,האי תנא ירושלמי הוא, דתני לישנא קלילא".

לעומת זאת ב,גמרא בבלית" אופן הלימוד הוא בהרחבה הן בדיונים בתוכן הענינים, והן בסגנון ובלשון.

בכך. מובן, שב"בראשית רבה" - ,שהיא אגדת ארץ ישראל" - נוקטים בשיטה, שכאשר ניתן ללמוד (כפל שמות החלשים) שמשה רבינו האריך בלשונו בכך ש,כפל שמותם" לצורך ברכה (כי ברכה ותפילה ניתן לומר בקצרה, ואף מצוי כך בתורה?), או שמשה רבינו קיצר בלשונו, והכפלת השמות (כפל שמות הגבורים) אינה הרחבה בלשון ברכתו של משה אלא ענין נפרד המודגש בתורה, שעקב גבורתם שמם הולך לפניהם - יש לקבל