394
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כשלומדים את הסיפור על שכם מובן ששמעון ולוי היו גבורים - שניהם בלבד הרגו את כל הגברים שבעיר וכו', ולפי זה קשה הפירוש הראשון ש,אותם שלא כפל... שמותם" הם החלשים, כולל שמעון ולוי.
לכן מביא רש"י את הפירוש ש,אותם שכפל משה שמותם" היו החלשים, ולפי זה טצא ששמעון ולוי הם בץ הגבורים. אך לכך מוכרח רש"י להוסיף ,ויהודא שהוכפל שמו לא הוכפל משום חלשות אלא טעם יש בדבר", כי ממאורעות בני יעקב המסופרים לפני כן, ברור, שיהודה היה בין הגבורים, ואף יותר מכך: הגבור שבשבטים - המלך שבשבטים<, הוא נחלץ להגנת בנימין, הוא התייצב מול יוסף, המשנה למלך של מצרים, וכו'*.
אך גם לפי הפירוש השני, שלפיו יוצא שבנימין היה בין הגבורים, יש קושי, כי בפשטות נראה שהוא היה בין החלשים: הוא היה הצעיר ביותר, הוא מכונה? ילד זקונים קטן, יעקב אבינו חשש לגביו במיוחד ,פן יקראנו
ויגש ב
אסון"<, וכך גם נראה מדברי יהודה ליוסף2.
בכל זאת הפירוש הראשון הוא הפירוש העיקרי, כי לפי הפירוש השני, אמנם יהודה נכלל ב,כפל משה שמותם" מפני סיבה אחרת ולא ,,משום חלשות", ולכן נשארת קבוצה של חמשה שבטים (ובמיוחד לפי הדגשת רש"י ב"וזאת הברכה": ,חמשה שבטים שבירך באחרנה:") אשר ,כפל... שמותם" כדי ,לחזקם ולהגבירם" - אך בכל זאת אין חמשת השבטים מסומנים באופן ברור, כי שמו של יהודה הוכפל בכל. זאת, ולפיכך הפירוש הראשון הגיוני יותר, כי אלו אשר ,לא כפל שמותם" הם חמשה בדיוק'.
ולגבי הקושי המוזכר לעיל':, שלפי
הערות
- 4. וישלח לד, כה ואילך. וראה ל' רש"י מקץ מב, יד. בד.
- 5. כמובן מוישב לז, כו. וראה פרש"י שם לח, א. ולהעיר מויחי מט, ח"ט שיהודה נמשל לאר" - מלך שבחיות.
- 6. ריש פרשתנו. ובפרש"י שם: אם תקניטני אהרוג אותך ואת אדוניך.
- 7. פרשתנו מד, כ.
- 8. מקץ מב, ד (שם, לח). ואף שפרש"י ,שהשטן מקטרג בשעת הסכנה", הרי ,שלח יעקב את אחיו" וחשש כן רק בבנימין. ולהעיר מתרגום יב"ע מקץ שם ,הוא טליא", רמב"ן פרשתנו (מד, כט).
- 9. פרש"י פרשתנו מד, לג: לכל דבר אני מעולה ממנו לגבורה למלחמה ולשמוש.
- 0. אף שצע"ק כי: א) לא נזכר שם שמעון בברכת משה (וראה פרש"י שם לג, ז). ב) גם יוסף לא נכפל שמו שם.
- 1. גם י"ל שפי' הא' קרוב יותר לפשש"מ כאן מזה שמצינו בפשש"מ בהכתובים בכלל (לא רק בהכתובים שע"ע) מי היו הגבורים. ולכן מתחיל מיהודא, ולאח"ז גד (שמוכח בפ' מטות דברים וברכה (לג, כדכא) כנ"ל), וממשיך בנפתלי - ראה ויחי מט, כא. ובפרש"י. דן (ברכה שם, כב ובפרש"י)*. ומסיים ,וכן לזבולון וכן לאשר" שלא
- 9. *) וזה שהקדים נפתלי לדן - אף שבדן נאמר ,גור ארי'".. מושלו באריות" - כי נפתלי הוא הנותן וגורם
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.