393
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וילדיהם ירשו את הגבורה ממשפחת האם!?.
אך עדיין אין מובן: מהי המשמעות ב,וזאת הברכה" לכך שהשבטים אשר ,כפל שמותם" היו חלשים - כפירוש השני של רש"י בפרשתנו? ואם זה מובן לפי הפשט שם, מדוע אין רש"י מביא ואת בפרשתנו כפירוש הראשון והעיקרי?
ג. שאלות נוספות על סגנונו של רש"י כאן
בנוסף לכך יש להבין מדוע רש"י
בפרשתנו: = 1) מאריך בפירושו, -2) מפרש בסגנון בלתי רגיל כלל בפירושו:
א) הוא מוסיף ,/(זהו לשון בראשית רבה) שהיא אגדת ארץ ישראל"?
ב) הביטוי ,בגמרא בבלית (שלנו2)"?
ג) דבריו ,ובברייתא דספרי שנינו בוזאת הברכה כמו בגמרא שלנו" - (א) מדוע חשוב לציין שכך כתוב גם בברייתא דספרי, (ב) מהו הדיוק בלשון ,בברייתא דספרי", (ג) מדוע חשוב לציין אם הברייתא והספרי הם ב,וזאת הברכה" או בפרשה אחרת?
ד. הקושי שבכל פירוש, והסדר ביניהם
ההסבר לכל זה הוא:
כאשר לומדים את הפסוק ,ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים", ואיץן מפרשים מי היו אלה, סביר לומר שבמקום כלשהו בתורה נבדלים חמשה שבטים אלו מן האחרים.
לפיכך מביא רש"י בהרחבה את דברי חז"ל, שהדבר מובן מברכת משה, אשר כפל שמותם של חלק מן השבטים, ואצל האחרים לא כפל שמותם. זה המקום היחיד בתורה שבו מוצאים הבחנה של חמשה שבטים לחוד, לפי שני האופנים של שני הפירושים.
מצד שני, למרות שכאן אין התורה מפרשת מי היו חמשת החלשים, אך בכל זאת ניתן לדעת מן הנלמד עד כה בפשוטו של מקרא אודות גבורתם או חולשתם'? של שבטים מסויימים:
הערות
- 1. ראה פרש"י פרשתנו (מו, טו): הזכרים תלה בלאה .. ללמדך אשה מזרעת תחלה כו'.
- 2. הוספת תיבת ,שלנו" י"ל שכוונתו לשלול גירסא אחרת (הובא בדק"ס ב"ק שם) שנ(במקום יהודה נמי איכפולי איכפל") מקשה ,הנך שיתא הוו" ומתרץ ,יהודה למילתי' איכפל", שמזה משמע שלקח הגבורים ולכן מקשה שישנו ששה ולא חמשה ומי מהם לא לקח כו'. ולהעיר מהגירסא בפרש"י (שהובא בע"י ב"ק שם) ,שלא ישלוט בהם עין הרע" (ותיבת ,שלנו" - קאי על ,גמרא" שלפנ"ז וכדמסיים ,,גמרא שלנו"). וראה ילקוט עה"פ: ,אית דאמרי איפכא לפי שנאמר ומקצה אחיו לקח ולא נתפרשו שמותם אותם שנכפלו שמותן לקח", דיש לפרש ד,אית דאמרי איפכא" הוא (רק) ,איפכא" מזה שהביא לפנ"ז את מי לקח. וראה רד"ק כאן עה"פ ,הפחותים או הגדולים מהם כי מחלוקת בדברי חז"ל". צרור המור וטור הארוך כאן.
- 3. ויגש ב שיחות 155
- 3. ואף דהשבטים ,בולם גבורים" (פרש"י מקץ מב, ה. וראה פרש"י שם מד, יג) - הרי כאן נוגע איך שנראים בעיני פרעה במשך הרגעים כשהציגם לפניו, וכפרש"י כאן ,מן הפחותים שבהם לגבורה שאין נראים גבורים כו'".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.