359

שיחה ג

מקץ ג

א. ,חלילה לעבדיך" - פירוש רש"י כאן ובפרשת וירא

על הפסוק' "ויאמרו אליו... חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה", אומר רש"י שני פירושים על המילים ,חלילה לעבדיך": ,חולין הוא לנו לשון גנאי. ותרגום חס לעבדך, חס מאת הקדושברוך-הוא יהי עלינו מעשות זאת. והרבה יש בגמרא חס ושלום".

לפני כן, בפרשת וירא, בענין טענתו של אברהם לקדוש-ברוך-הוא ,האף תספה צדיק עם רשע"?, נאמר גם כן הביטוי ,חלילה לך מעשות כדבר הזה":, ושם מפרש רש"י את המילים ,חלילה לך": ,חולין הוא לך, יאמרו כך הוא אומנתו...".

וצריך להבין:

א) מדוע בפרשת וירא, כשנאמר הביטוי ,חלילה" בפעם הראשה, מסתפק רש"י בפרשו ,חולין הוא לך", ואילו בפרשתנו אינו מסתפק בפירוש ,חולין הוא לנו", אלא הוא מוסיף: ,לשון גנאי" - אם המילה ,חולין" דורשת הסבר, צריך היה רש"י להסביר זאת בפעם הראשונה?

ב) יותר מכך: רש"י אינו מוסיף כאן

רק את המילים ,לשון גנאי", אלא הוא כותב פירוש נוסף - ,ותרגום...". מדוע בפרשת וירא די בפירוש ,חולין הוא לך", וכאן אין די בפירוש זה ויש צורך בפירוש נוסף?

ב. בפרשת 'רא - כלפי הקב"ה, באן - כלפי בני אדם ההסבר לכך הוא:

בפרשת וירא נאמר הביטוי ,חלילה" כלפי הקדועדברוך-הוא, אשר אצלן אינו קיים כלל המושג ,חולין", ולכן מספיק לומר ש,עשות כדבר הזה" (בתמיהה) - כי ,חולין הוא לך", ובכך כבר ברור שלא ייתכן דבר זה אצל הקדוש-ברוך-הוא.

אך בפרשתנו, כאשר מדובר לגבי בני אדם העוסקים בעניני ,חולין", לגביהם אין די בטעם ,חולין הוא לנו" כדי לשלול ,מעשות כדבר הזה" - לקיחת גביע הכסף, שהרי מה נורא בכך שבני אדם עסקו ב,חולין"+?

לפיכך מוכרח רש"י להוסיף ולומר כאן, ש,חולין הוא לנו" זהו ,לשון גנאי" המושג ,חולין" כאן אינו מוגבל