355
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
את ההוכחה מהביטוי ,,כומר" המופיע במקומות קודמים בגמרא5:
הביטוי ,כומר של ענבים", שבמסכת יבמות, מופיע בהמשך לדברי הגמרא שם: ,,דובב שפתי ישנים, ככומר של ענבים. מה כומר של ענבים, כיון שמניח אדם אצבעו עליו מיד דובב, אף תלמידי חכמים..." - ולכן אף אם נסתייע ב,מכמר בישרא", אין הוכחה ברורה מ,כומר של ענבים" שהכוונה היא מלשון חמימות, כי לפי תוכן הענין ניתן להבין שה"כלי" אינו נקרא ,כומר" עקב פעולת החימום, אלא מפני שהענבים לחוצים בו ולפיכך היין תוסס וניגר מן הענבים>, וניתן היה לחשוב, שזוהי משמעות המילה ,כומר"?י.
מקץ ב
- גם מהביטוי בארמית ,בושלי כמרא" שבמסכת ברכות אין הוכחה שמשתמשים במילה זו דוקא בקשר לפעולת חימום, משום ששם, זהו תואר לתמרים*, ואין זו הוכחה שניתן להשתמש בביטוי ,,כמרא", אף אם זהו שם תואר של חמימות9י, כפועליל.
ט. ההוכחה מהמשך הפסוק ,מפני זלעפות רעב'י
כיון שהמילה המופיעה כאן היא ,נכמרו", רוצה רש"י להביא הוכחה גם ממילה זהה בדיוק בתורה - ולכן הוא מביא גם את ההוכחה מ,ובמקרא עורנו כתנור נכמרו", שגם כאן המשמעות, לפי רש"י, היא ,נתחממו".
אך כיון שאת המילה ,נכמרו" שם ניתן לפרש מלשון ,נשחרו", ואכן כך מסבירים מפרשים אחרים", מביא רש"י כהוכחה לפירושו את המשך הפסוק ,מפני זלעפות רעב":
הערות
- 1. הכומר כו'). וראה לקמן הערה 50.
- 5. עוי"ל: א) דבב"מ הוא עיקר מקום הענין והסוגיא, משא"כ ביבמות שהוא רק דרך אגב - ,מה כומר של ענבים כו". ב) עיקר המציאות דכומר הוא בזתים, משא"כ בענבים דאין רגילות למכמר ענבים (תוד"ה תני - ב"מ שם). וראה פרש"י בכורות שבהערה הבאה.
- 6. וראה פרש"י שם ד"ה כומר. ולהעיר מפרש"י בכורות (לא, ב) ד"ה כומר. ענבים ,שאוספן בכלי .. שידחקו ויתבשלו" (ולא כתב ,שיתחממו" כבפירושו ביבמות ובב"מ במשנה (עב, ב)).
- 7. ומה שבאיכה הביא רש"י ,וכן כי נכמרו רחמיו ובלשון הגמרא יש הרבה על הכומר של ענבים מכמר בשרא" - הוא כי שם לא בא להכריח פירושו, ולכן לשונו ,וכן" ולא כמו שכתב כאן. ולכן כתב שם ,י₪ הרבה על הכומר של ענבים כו'"* - כי לאחר שכבר הכריח פירושו כאן מביא
- 5. *) ולהעיר שבמדרש איכה שם ,,חד אמר כאילין כמריאתא" ובמת"כ שם: ככומר זה של ענבים שהוא חם כו', אבל ראה יפה ענף שם.
- 6. שם הדוגמא הראשונה שבש"ס. אבל צע"ק הלי ,על" (כנ"ל הערה 8) ולכן מסתבר יותר כמו שמבואר בהערה 54.
- 8. היינו שזהו השם שלהם.
- 9. ראה פרש"י שם ד"ה בושלי כמרא.
- 0. בערוך הביא כל המקומות הנ"ל, דמעשרות דברכות כו'. אבל פי' בכ"מ באו"א: במעשרות כו' פי' טומן כו', בפסחים - מכמר כמו כימוש כו'. ובערה"ש כ' שדעת הערוך הוא שכומר הוא טמן ודעת רש"י שהו"ע חימום ושריפה עיי"ש. ולהעיר דגם בל' לא יכמר באדמה בב'מ (פט, ב), הרי בערוך פי' טומן הזתים כו' (כר"ש וכו' שבהערה 4, ובפרש"י שם ,יחמם שמטמינם בעפר חם".
- 1. לדוגמא - בספר השרשים לרד"ק. ומביאו בהמשך להפי' דנכמרו רחמיו: ,ויהי' קרוב לענינו עורנו כתנור נכמרו שפירוש נשחרו".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.