354
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נאמר גם שם, בדיוק כפי שנאמר כאן: ,אתגוללו"'י.
לפיכך חייב רש"י להביא הוכחה מביטוי זהה המופיע בקשר לענין אחר, שמהותו מצביעה דוקא על המשמעות ,נתחממו".
הוכחה ראשונה מביא רש"י מ,לשון משנה (שהיא לשון הקודש, בדומה ללשון הפסוקים) על הכומר של זתים". ,כומר" הוא הכלי שבו מחממים את הזיתים, ומכך מובן שמשמעות הביטוי ,,כומר" - ,נכמרו" היא חמימות.
1 הצורך בהוכחה מ''לשון ארמ
אך ההוכחה מ,כומר" בלבד אינה הוכחה מושלמת, כי ניתן עדיין לשאול: אם אין נאמר בשום מקום בודאות, ש,כומר" הוא מלשון חמימות, כיצד נקבע שכלי זה נקרא ,כומר" משום ההתחממות? ייתכן שזהו שם הכלי מסיבה אחרת?
לכן מביא רש"י הוכחה נוספת מ,לשון ארמי" - ,מכמר בישרא". שם רואים בבירור ש,מכמר" היא פעולת 9
מקץ ב
החימום* - ו,לשון ארמי" מוכיחה על ,לשון המשנה", כשם שהגמרא בכלל מבארת את המשנה, אשר היא בדומה ללשון המקרא, שגם המילה ,כומר" היא מאותו שורש של חמימות*, כיון שזוהי מטרת הכלי.
ח. א;ן הוכחה ברורה ממקומות קודמים בגמרא
לפי זה מובן מדוע אין רש"י מביא
הערות
- 1. אבל לאחר שכבר פי' כאן אינו צריך לפרשו עוה"פ במלכים, כי שם הם אותם הל' והענין ,נכמרו רחמי'" משא"כ בהושע: א) שהל' היא ,נכמרו נחומי". ב) מדובר בהקב"ה
- 2. ולהעיר שגם הרד"ק בפי' לנ"ך פי' רק בהושע (הובא לעיל הערה 39) ולא במלכים שלפנ"ז אלא שצריך בירור מי מהם פי' הרד"ק ראשונה בזמן.
- 2. ועוד: כאן פרש"י ,נתחממו" נפעלו, וגם מכמר בשרא הוא שהבשר נפעל - חימום הבשר (משא"כ ,כומר"). וי"ל שלכן (לכמה גי) הביא
- 4. רש"י גם התיבה ,משום", כי ,מכמר בשרא" כשלעצמו, אפשר לומר שפירושו הוא שפועל חימום הבשר, אבל הל' ,משום" משמע שמרמז (גם) לתוכן הגמ' שם, שמחלוקת היא אם חוששין שהבשר יתחמם (מעצמו) או לא, עיי"ש ובפרש"י.
- 3. ועפ"ז יומתק מה שבהושע פרש"י רק ,נתחממו בל' ארמי" (ולא הביא גם ל' משנה) כי (נוסף ע"ז שי"ל שסומך על פי' בפרשתנו ואינו צריך לכפול עוה"פ כל הפרטים, הנה) בלשון ארמי ,מכמר" פירושו ,נתחממו" כבפנים. ולכן ביבמות שם בפירושו (ד"ה כומר) פי' ,כמו מכמר בשרא" (-היינו דזה מבאר פי' כומר שם)* ובפסחים שם על ,מכמר בשרא" כ' רק ,ודומה לו על הכומר של זתים". ועפ"ז מובן מה שבדרושים (נסמן לקמן הערה 55) עה"כ כי נכמרו, שמבואר דנכמרו הוא חמימות, מובא רק ,נכמרו מל' מכמר בשרא".
- 4. עפ"ז י"ל עוד טעם מה שהביא רש"י ,כומר של זתים" ולא דרפ"ד דמעשרות - דגם אם גרסי' שם ,המכמר" (כירושלמי וכ"ה בערוך ועוד) ומדובר בזתים - הרי קאי שם בהפועל, ופי' טומן זתים כדי שיתחממו כו' (ר"ש. פי' מהר"י בן מלכי צדק שם. וראה פ"מ בירוש'). משא"כ בכומר של זתים שבב"מ, שר' חייא תני ,במתני' בלשון כומר לומר שכבר נתחממו" (פרש"י ב"מ שם ד"ה על
- 7. *) ומה שבב"מ ב,כומר של זתים" לא הביא ,מכמר בשרא" כמקור לפירוש ,כומר" - כי הובא שם בגמרא לפנ"ז תיבת ,,מכמר".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.