353
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ורק לאחר כל זאת ניתן להבין מדוע לא יכול היה יוסף להמשיך בתקיפותו, וכפי שמדייק רש"י ,,מיד נכמרו רחמיו".
ה. הגורם ל,נכמרו" מבהיר את משמעות המילה
בכך מובן מדוע מפרש רש"י תחילה, ובהרחבה, את הגורם ל,נכמרו", לפני הסבירו את המילה ,נכמרו" עצמה - כי דוקא פירוש זה, שהכרחי על פי פשוטו של מקרא, מבהיר את משמעות המילה ,נכמרו":: כיון שצריך להיות מדובר כאן על התרגשות מיוחדת ביותר אצל יוסף, חזקה הרבה יותר מאשר הרגש שהתעורר בעקבות ,וירא (יוסף) את בנימין אחיו" כדלעיל, הרי מובן, שהמשמעות של ,נכמרו" היא ,נתחממו", התרגשות חמה ועזה - ולא כתרגום אונקלוס ,נכמרו: אתגוללו"% - התרגשות רגילה'*.
מקץ ב
4 "נכמרו" כאן - התרגשות מלוחדת
אך רש"י אינו מסתפק בכך, כי גם
אם ממשמעות הפסוקים מובן שהמשמעות של ,נכמרו רחמיו" היא התעוררות חזקה יותר מאשר
,אתגוללו", עדיין אין זאת הוכחה שהמילה ,נכמרו" כוללת בתוכה משמעות של ,נתחממו", ולא פירוש דומה אחר. לכן מביא רש"י הוכחה למשמעות המילה.
לפי זה מובן בפשטות מדוע אין רש"י מביא הוכחה מ,נכמרו רחמיה" במלכים, ומ"נכמרו נחומי" בהושע: דוקא משום שגם שם מדובר על הרגשה בלב כבפסוקנו, הרי אי אפשר להביא זאת כהוכחה ברורה, שכוונת המילה ,נכמרו" כאן היא ,נתחממו"* - אף אם נאמר שגם שם הכרחי לפי הענין בכלל שמדובר על התרגשות עזה*, כי במה משמעות זו של המילה הכרחית יותר שם מאשר בעניננו? והראיה: בתרגום9י
הערות
- 1. - ונקודת הביאור: מדכתיב ,את עבדך" מודגש שאין יעקב בכלל, ו,חנון" שייך רק על אחד עשר השבטים, מדכתיב ,יחנך בני" - כולל (ובפשש"מ אדרבא - העיקר קאי על) בנימין, אלא שלשון ברכה ,,יחנך" - שייך לברכת בנים כבפנים,
- 2. ולכן כשדייק ,יש לי עשרה" - הרי גם בזה ,יחנך" דיוסף בדומה ל,חנן" דיעקב - יא' אנשים.
- 3. ועפ"ז גם יומתק: א) לכאורה ,,בני" מיותר. ב) בחירת תואר החביבות כאן - ,בני".
- 5. ועפ"ז יובן ויומתק שאפשר להיות כ" בהמשך (בד"ה) אחד וכהגירסא (הובאה בהערה 2) דליתא ד"ה חדש ד,נכמרו".
- 6. וכ"פ במדרש שכל טוב. ובת"י ,רחשו רחמוי", ובפי' יונתן ,שענינו נענוע ונדנוד כו'", אף שבתרגום במלכים והושע הוא ,אתגוללו", כדלקמן בפנים.
- 7. ולכן לא הביא דרש השמות ממדרש
- 7. שיחות 1
- 8. תנחומא, ששם מסיים ,באותה שעה נתגלגלו רחמי יוסף". ובב"ר אין בכלל הסיום שהדיבור הנ"ל הביא ל,נכמרו רחמיו כו'".
- 8. ופרש"י בהושע שם ,נתחממו כו'", כי פי' לשיטתו (וסמך על מה שכבר הכריח) כאן.
- 9. ברד"ק בהושע שם פי' ,נתגלגלו .. וכן ת"י ואונקלוס ויש מפרשים נתחממו". ובס' השרשים שלו (ערך כומר) הביא הכ' דפרשתנו ושבהושע, וכ' ,פירוש נתגלגלו והמו כתרגומו, או פירוש נתחממו". ובס' השרשים לר"י בן ג'נאח הביא הכ' דפרשתנו ודמלכים והושע ופי" רק ,,כמו המו". ואכ"מ.
- 0. במלכים ובהושע.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.