350
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי במסכת סוטה"?' - ששם ניתן למצוא את כל הפרטים?. מה מוסיפה כל ההרחבה, ובמיוחד ביאור כל השמות, להבנת הפשט של הפסוק??
במילים אחרות: היכן נרמז כל זאת ב"פשוטו של מקרא", אשר את זאת מפרש רש"י?
ג) ועיקר: כיצד קשורים לכאן בכלל בני בנימין? שעליהם מסופר בפרשת ויגשו
ד) מדוע מוסיף רש"י ומדייק ,,מיד נכמרו רחמיו", ומהו המקור לכך, שהרי רש"י אינו מצטט מן הפסוק את המילה ,וימהר"?
ג(. ראית בנימין לא היתה הגורם ל'"נכמרו..."
ההסבר לכך הוא:
אין לומר, כפי שנראה במבט שטחי, שיוסף ,נכמרו רחמיו... ויבקש לבכות"
מקץ ב
מפני ראותו את בנימין, כי אם כך צריך היה כל זאת להתרחש מיד לאחר ,וירא יוסף אתם את בנימין", כנאמר בתחילת הפרשה??, ובמיוחד כאשר נאמר שהיה זה באופן של ,וימהר יוסף",
או לפחות, בסמוך לאחר ,וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו"5, כנאמר בסוף הפרשה, כאשר התכנסו השבטים יחד עם יוסף בביתו.
אך כיון שהתורה מספרת, שאפילו לאחר הפעם השניה של ,וירא" שאל יוסף ,הזה אחיכם" ולאחר מכן אמר ,אלקים יחנך בני", ורק לאחר מכן נאמר ,נכמרו רחמיו" הרי זאת הוכחה, שלא ,וירא" גרם ל,נכמרו" עד כדי ,,ויבקש לבכות".
והסיבה לכך מובנת בפשטות: יוסף, בהיותו משנה למלך תקופה ארוכה כל כך, במצב של ,ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו" ,רק הכסא אגדל ממך"*?, נהג בודאי בתקיפות ובעוז, ובמיוחד כלפי אחיו הוא השתדל בודאי להיראות כתקיף וקשוח. לפיכך, למרות שבראותו את בנימין ,אחיו בן אמו" התעוררה בקרבו התרגשות עזה, הרי בודאי, לפני הציגו את עצמו לאחיו, ובמיוחד בנוכחותם של האנשים שסבבו אותו, הסתיר יוסף, כמשנה למלך, את התרגשותו, ולא הביע אותה כלפי חוץ, כפי שרואים שגם לאחר
הערות
- 9. וע"ד פירש"י בסוף פ' חוקת שמביא רק התחלת הגמ' ,עקר טורא בר תלתא פרסי וכו' ומציין (לפנ"ז) ל,,פרק הרואה (בברכות)".
- 0. או שרש"י יכול להביאו בויגש (מו, כא) כשהכתוב מפרט שמות בני בנימין.
- 1. גם צלה"ב: למה מביא. רש"י ומדייק כדאיתא במס' סוטה, שמדובר כמ"פ דאם רש"י מציין ומפרט מקור וספר מסויים כוונתו להדרש כמו"ש במקום ההוא דוקא ולשלול מדרז"ל במק"א - ובנדו"ד דרש השמות נמצא בכ"מ בדרז"ל: תיב"ע ויגש שם. תנחומא שם ד' (ותנחומא באבער שם). ב"ר שם (פצ"ד, ח). יל"ש פרשתנו רמז קנ. ויתירה מזו: במס' סוטה הובא רק דרש השמות, ואילו במדרשים הנ"ל הובא דרש השמות בהמשך להמאורע דכאן והשקו"ט בין בנימין. ויוסף, כבפירש"י (אף כי בשינויים).
- 2. פרשתנו מג, טז.
- 3. שם, כט.
- 4. פרשתנו מא, מד. מא, מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.