349
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ח) בכל מקרה, היה צורך לכתוב מילים אלו ,כן... ונתכווץ" מיד לאחר ,קמטים", ולא להפסיק באמצע הסברו של רש"י על ידי המשך הפסוק ,מפני זלעפות רעב"?
ב. פירוש רש"י על ,בי נכמרו רחמיו", והשאלות על כך
כדי להבין כל זאת יש להסביר את פירוש רש"י ב,דיבור המתחיל" הקודם, ,כי נכמרו רחמיו": ,שאלו יש לך אח מאם, אמר לו אח היה לי ואני יודע היכן הוא, יש לך בנים, אמר לו יש לי עשרה, אמר לו ומה שמם, אמר לו בלע ובכר... אמר לו מה טיבן של שמות הללו, אמר לו כולם על"שם אחי והצרות אשר מצאוהו. בלע שנבלע בין האומות, בכר שהיה בכור לאמי (וכך ממשיך רש"י לפרש את המשמעות של כל עשרת השמות, בהוסיפו בסוף את המקור לפירושו
מקץ ב
ד ,כדאיתא במסכת סוטה"* ומסיים) מיד נכמרו רחמיו".
ומיד קשה להבין: מדוע מקדים רש"י ב"דיבור" הראשון לפרט בהרחבה את הגורם ל,נכמרו", לפני שהוא מסביר ב"דיבור" השני את עצם משמעות המילה ,נכמרו"?
בפשטות צריך הסדר להיות להיפך: ראשית, נחוץ לדעת מה ארע - מהי משמעות המילה ,נכמרו", ורק לאחר מכן מתאים להבהיר את הגורם לכך.
כמו"כן קשה: א) מהו הקושי בפירושו של הפסוק על-פי פשוטו של מקרא, שמשום כך מביא רש"י את דברי חז"ל בהרחבה? לכאורה, הכל פשוט: כאשר ראה יוסף לאחר תקופה של שנים רבות את בנימין, בהיותו אחיו היחיד ,מאמו", אשר לא היה לו קשר למכירתו וכדומה, הרי ,נכמרו רחמיו".
ב) אף אם נאמר, שרש"י מוכרח להסביר שיחד עם זאת התנהל דודשיח בין יוסף לבנימין, כפי שמספרים חז"ל - די היה לצטט את תחילת הסיפור בלבד, ,שאלו יש לך אח וכו"", ולציין?" את המקור*" - ,כדאיתא
הערות
- 1. לבכות", שעי"ז שנתחמם ,נקמט" ונתכווץ הלב ומביא לבכי' [וראה ערוך השלם שכ' דיפה פי' רש"י בפרשתנו ,נכמרו נתחממו ונקמטו קמטים קמטים" והביא ראי" מן כומר של זתים ומכמר בשרא (ועפ"ז מקשה אבל בב"מ ובפסחים כו' פרש"י הוחמם חימום כו')],
- 2. אבל דוחק גדול הוא, שהרי מפורש ברש"י ,כן דרך כל עור" (ולא הרגש הלב).
- 3. ופשוט שרש"י בדבריו כאן העיקר הוא: נכמרו - נתחממו (ותו לא). ואם הי כוונתו בכתבו ,כן דרך כו'" לבאר הכ' בפרשתנו - לא הי' מביאו בביאור קרא דאיכה (שהמדובר בעור) ובסיום פירושו, אלא הי' כותבו בהתחלת פי'.
- 6. לו, ב (בשינויים).
- 7. עד"ז הוא בדפוס ראשון דרש"י שלאחר התיבות ,והצרות שמצאוהו" מסיים ,כדאיתא בסוטה", ומשמיט הפירוש של השמות. וברש"י כת"י מובא הפי' של ב' שמות הראשונים ומסיים ,וכו' כדאיתא במס' סוטה".
- 8. ראה לקמן הערה 21.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.