348

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

66 לקוטי

,בלשון משנה" מ,כומר של זתים", במסכת בבא מציעא, ולא מ,כומר של ענבים"5, המוזכר לפני כן? בגמרא - במסכת יבמות %?

ד) גם ,בלשון ארמי" עצמה, צריך היה רש"י, לכאורה, לציין במקום את הביטוי ,מכמר בישרא" שבמסכת פסחים, את הביטוי ,בושלי כמרא" המופיע לפני כן, במסכת ברכות*.

ה) יותר מכך אין מובן מדוע מביא

מקץ ב

רש"י בלשון ,מקרא" פסוק מ,איכה", כאשר המילה ,נכמרו" מופיעה כבר ב"מלכים"'' וב"הושע"'' - אשר לא זו בלבד שהם קודמים בסדר הספרים בתנ"ך?', אלא הם אף מתאימים יותר להוות הוכחה, עקב משמעותם של הביטויים, הדומים למשמעות הביטוי בפסוקנו: הן הביטוי ,נכמרו רחמיה" במלכים והן ,נכמרו נחומי" בהושע מופיעים בקשר לרגש שבלב, בדיוק כמו הביטוי ,נכמרו רחמו" שבפרשתנו. ואילו הביטוי ,עותו כתנור נכמרו" שבאיכה מופיע בקשר לעור, וזהו דבר שונה לחלוטין.

ו) בהביאו את ההוכחה ,עורנו כתנור נכמרו" מצטט רש"י את המשך הפסוק: ,מפני זלעפות רעב". ולכאורה, אין זה קשור לענין, ומיותר לציין זאת בהוכחה''. כפי שאכן רואים בהוכחות האחרות, מלשון ,משנה" ו,ארמי", שרש"י אינו מצטט*' את המשך הענין.

ז) יותר מכך קשה להבין את הסברו של רש"י בסיכום הפירוש ,כן דרך כל עור כשמחחממין אותו נקמט ונתכווץ" - מהו הקשר של דברים אלו לעניננו5?

הערות

  1. 6. בפשוטו י"ל שרש"י מביא מ,לשון משנה" וזהו רק בב"מ, כי: א) שם נאמר ,תני רבי חייא" שהוא ברייתא, וגם ברייתא נכתבה ,,בלשון משנה (משא"כ גמ'). [וראה רפ"ו דאבות ,שנו חכמים בלשון המשנה" ובמפרשים שם. וראה הר"מ שטראשון (לב"ב ו, א) שהביא כ"מ שרש"י קורא לברייתא (תוספתא) ,,ל' משנה"]. ב) ועיקר: הפי' בב"מ הוא (רבי חייא תני) שכן צ"ל בהמשנה שם.
  2. 2. וי"ל שלכן כותב רש"י גם תיבת ,על (הכומר)" כי כוונתו לומר שכן הוא בשמנה במקום ,על המעטן",
  3. 3. משא"כ ביבמות שהוא מימרא בגמז,
  4. 4. - אבל הא גופא צ"ע, דלמה מדייק להביא מ,לשון משנה" דוקא. ולהעיר מהגירסא בדפוס שני דרש"י: ,ובלשון תלמוד כו'" (במקום ,בלי משנה").
  5. 7. גם ברפ"ד דמעשרות אי' ,המכמר באדמה" שפי' שמטמין פירות כדי שיתבשלו. אבל רוב הגי' במשניות שלפנינו (וכ"ה בפיה"מ להרמב"ם, ר"ש, רע"ב, ועוד) ה,מכמן" - ,ן" במקום ,ר", והמדובר גם בשאר פירות (פיה"מ ורע"ב שם, אבל בר"ש שם: זתים) שבהם אין נוגע ענין החימום. ראה מלאכת שלמה. ולהגי' ,,המכמר" ראה לקמן הערה 44
  6. 8. צז, א. ויוקשה ביותר - כי באיכה שם, מביא רש"י מ,כומר של ענבים", ולא מב"מ.
  7. 7. וצע"ק ברש"י שם שכותב ,על (הכומר של ענבים)" שאינו ביבמות אלא בב"מ. וראה לקמן הערה 47.
  8. 8. פמ ב.
  9. 0. מ"א ג, כו.
  10. 1. יא, ח.
  11. 2. ראה ב"ב (יד, ב) סדרן של נביאים כו' סידרן של כתובים כו'.
  12. 3. וכמו בראב"ע כאן שמביא רק התחלת הכתוב.
  13. 4. אבל ראה לעיל הערה 6 ולקמן הערה 42.
  14. 5. לכאו' הי' אפ"ל שמסיום רש"י מבוארת השייכות ד,נכמרו - נתחממו" לההמשך ,ויבקש

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 1 עמודים.

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז. ב"ב ו, רע"ב