341
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
08 לקוטי
ב. דברי רש"י על ,ואין פותר אותם לפרעה"
כדי להבין זאת יש להבין תחילה את דברי רש"י על ,ואין פותר אותם לפרעה" - ,,פותרים היו אותם אבל לא לפרעה... שהיו אומרים שבע בנות אתה מוליד שבע בנות אתה קובר", ולכאורה אין מובן:
א) לשם מה צריך רש"י לומר מה היה פתרון החרטומים, ואינו מסתפק?! במה שקשור לפשט הפסוק ,פותרים היו אותם אבל לא לפרעה שלא היה קולן נכנס באזניו ולא היה לו קורת רוח בפתרונם"?
ב) המקור לפירוש ,שהיו אומרים שבע בנות..." הוא במדרש*' (בפסוק
מזקץ א
אין רמז לפתרון זה*'). אך במדרש נאמר שפתרון זה היה רק לחלום על שבע הפרות הטובות ושבע הפרות הרעות, ואחר כך ממשיך המדרש ואומר: ,שבע אפרכיות ? מורדות בך" - מדוע משנה רש" ואומר שהחרטומים הציעו רק פתרון אחד [במיוחד כאשר נראה בפשטות ששני חלומות פרעה מורים על שני ענינים - ואשר לפיכך היה יוסף צריך להסביר בפתרונו ,ועל השנות החלום..." - ולפיכך סביר להניח שהחרטומים פתרו זאת כשני ענינים?].
ההסבר לכך הוא, ש,היא הנותנת": רש"י בוחר רק פתרץן זה של החרטומים, ומפני שרק הוא מתאים לפשוטו של מקרא, ולכן, לפי דרך הפשט, הציעו החרטומים לפרעה רק את הפתרון האחד הזה. ולפי זה מובנת גם טעות החרטומים שגרמה להם שלא לפתור את החלום באופן פשוט (שבע שנים וכו', כדלעיל בסעיף ב'), וכך מובן החידוש הגדול שבפתרון יוסף, כדלהלן.
הערות
- 1. בפסוק ב' וד' סימן הוא לימי השובע כו' ותאכלנה סימן שתהא כל שמחת כו', להורות לנו שכל מה שאמר יוסף בפתרון החלום הי' בחכמתו חכמת הטבע והחלום הי' מורה הכל למבין, רק שה' סכל עצת החרטומים למען הביא יוסף אל המעלה שבא כו' (וכפ' הרד"ק ריש פרשתנו. בחיי הנ"ל. ועד"ז בת"י מא, ח. וכ"ה בפי' רש"י לב"ר פפ"ט, ו).
- 2. אבל ע"ד הפשט - תמוה ביותר שנס גדול כזה - שמכל חרטומי מצרים נעלם מהם פתרון פשוט כזה (שבע שנים גו') - לא נרמז בכתוב ואפילו לא בפרש"יו
- 3. ועוד להעיר א) עפ"ז הי' צ"ל פתרון יוסף מרומז (עכ"פ) גם בשאר פרטי החלום. ב) זה שפי' בפסוק ב' וד' ,סימן כו'" - ,יפות מראה" (פסוק ב') לא הובא בדברי פרעה כאשר סיפר החלום ליוסף. ג) ,ותאכלנה" לא מפורש בפתרונו של יוסף (רק הבליעה - ראה פרש"י מא, ל).
- 4. וראה גם עקידה הנ"ל דאין להשיב כתירוץ זה דמהרי"ק.
- 7. לתרץ יתור הלשון ,לפרעה".
- 8. שבהערה 6.
- 9. דמש"כ ברע"ב כאן ,מלשון פרות שהיא מלשון פרי' ורבי' כו'" (וראה גם גו"א), ועד"ז בכלי יקר ד"ה ויספר להם, לא נרמז כלל בהכתוב ובפרש"י.
- 0. כ"ה בב"ר לפנינו (בפעם הא' ,מלכיות"). ובב"ר הוצאת אלבעק בשניהם ,אפרכיות".
- 1. כמודגש בזה שלא הוסיף ,וכו'" בסוף העתקתו פירוש המדרש.
- 2. ראה לקמן הערה 25 תירוץ הרא"ם. וראה כלי יקר הנ"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.