340

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

מזק'ץ א שיחות פרעה, עד שהוא מינהו למשנה אך תשובה זו אינה מספקת, כי אם למלך7? כך היה יוסף צריך לומר בפירוש,

ב)מידלאחר שסייםיוסףלספרלפרעה את פתרון החלום הוא המשיך, תוך הדגשה שזה המשך, עלזידי וא" חיבור, ונתן לפרעה ייעוץ בהרחבה ,ועתה ירא פרעה... יעשה פרעה ויפקד..."*. לכאורה קשה: כיצד מתערב יוסף בעניני המלכות *?

[יש מפרשים"' האומרים שיוסף הוסיף את העצה ,ועתה ירא פרעה..." מפני שבכך הוא הסביר לפרעה את התכלית שלשמה הראה ה' לפרעה בחלום ,,אשר האלקים עושה"' - שאין זה סתם כדי לצערו וכדומה, אלא כדי ש"ירא... יעשה פרעה ויפקד פקידים...".

7 בנוגע לתירוצי המפרשים - ראה לקמן בפנים ובהערה 16.

8 פרשתנו מא, לג ואילך.

9 רמב"ן פרשתנו מא, ד. אברבנאל הנ"ל ,השאלה הח'". אלשיך פרשתנו מא, לג (שאלה הא'). כלי יקר שם, כז בסופו. אוה"ח שם, לג. ועוד.

תירוצו של הרמב"ן (ועד"ז ברלב"ג ואוה"ח בתי' הב' שם) שהוא פתרון ,ותאכלנה הפרות" אין לאמרו לפרש"י (כמפורש גם בסוף דבריו), כי רש"י פי' (מא, ל) ד,ונשכח כל השבע הוא פתרון הבליעה" (וראה רא"ם וגו"א פסוק ד'. ועוד).

תירוצו הראשון של האברבנאל שהנביא לא יוכל לכבוש נבואתו ויתאמץ לומר מה שראה והמתחייב ממנו כו' אינו ע"ד הפשט (שהוא דרך פרש"י). ולהעיר מלשון יוסף (מא, טז) ,אלקים יענה". וראה שם מא, לחדלט.

0 ראה פי' הב' והג' באברנבאל כאן ד"ה ועתה ירא. גו"א, כלי יקר ואוה"ח - הנ"ל. ועוד.

1 מא, כה. כח.

שהקדוש-ברוך-הוא הראה לפרעה את החלום למען ,ועתה ירא... יעשה פרעה... "]?.

ג) אם ,ותפעם רוחו" של פרעה הוא כתוצאה מהעדר פתרון לחלומו, ולשם כך הביאו את יוסף מן הבור, הרי היה צריך להיכתב בפסוקים מיד לאחר הפתרון ,ויטב הפתרון בעעי פרעה... "5 ומדוע אין ענין זה נזכר כלל בפסוקים, וכתוב באופן כללי, או רק על עצת יוסף, ,ויטב הדבר בעיני פרעה"+\?

ד) תמוה ביותר: שלוש השאלות שלעיל קשות גם לפי פשוטו של מקרא. מדוע איפוא אין מוצאים להן תשובה בפירוש רש"י על התורה, שהוא ראש הפשטנים, ומפרש, כידוע, כל קושי בפשוטו של מקרא5?

לפיכך הכרחי לומר שההסבר לכל הנ"ל מובן מעצמו לפי פשוטו של מקרא5', או שהוא רמוז בפירוש רש"י.

הערות

  1. 2. ועוד: מהי החכמה נפלאה בעצת יוסף ,וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע .. ויצברו בר גו'", שמובן בפשטות שכן צריך לעשות באם יודעים מראש שיבוא שבע שני רעב לאחרי שבע שני שובע כקושית המפרשים.
  2. 3. להעיר מוישב מ, טז.
  3. 4. מא, לז. ובספורנו.
  4. 5. כדמוכח גם מזה שבמקום שאין ביאור ע"ד הפשט כותב רש"י ,איני יודע"- כבפ' תולדות כח, ה, ובכ"נמז (נסמנו בלקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 1 שוה"ג להערה 2).
  5. 6. בחידושי ופירושי מהרי"ק (פרשתנו מא, ב) פי' שזוהי כוונת רש"י בזה שפי' בהחלום - פתרונו

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.