337
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
64 לקוטי
שלימות העבודה שעל-פי טעם ודעת נגרמת רק כאשר היא מלווה בעבודה של מסירות נפש9.
ט. תמר - חיבור מלכות עם דרגות נעלות
ההסבר שלעיל, שחותם וטבעת זהו צירוף של נס (יסוד) וטבע (מלכות), קשור לטעם הפנימי לכך שתמר בקשה שלושה דברים אלו - ,חותמך ופתילך ומטך":
כתוב בספרים*, שתמר היא בבחינת מלכות. לכן היא בקשה את ,חותמך ופתילך ומטך" - דברים שהם כנגד שלוש הספירות: יסוד (חותמך), נצח (פתילך), הוד (מטך)*. בכך היא רצתה לגרום לחיבור הספירות הנעלות ממלכות עם ספירת המלכות*, ובלשון החסידות: בנין המלכות.
כך נולד עלדידי ,מעשה יהודה ותמר" ,,פרץ", שממנה יצאה מלכות בית דוד'* עד משיח* - כלומר, ,בנין
וישם ה
המלכות" שיהיה לעתיד לבוא
בשלימותו, התחיל מיהודה ותמר.
יש לומר, שזהו ההסבר הפנימי לכך שרש"י מפרש ש,חותמך" - הו ,,טבעת" עם חותם, כי חותם וטבעת זהו הענין של יסוד ומלכות. יוצא, איפוא, שהענין של חותם וטבעת מתאים% לתוכן הכללי של מעשה יהודה ותמר: בנין המלכות הוא ,,המשכת" דרגה של חותם (יסוד) בתוך הדרגה של טבעת (מלכות).
קדושין בטבעת - חיבור אין-סוף עם העולם
לפי זה אפשר להסביר גם את דברי רבותינו בעלי התוספות* (על ,,חותמך"), ש,קדשה בטבעת": כאשר נתן יהודה לתמר את החותם (טבעת) הוא קדשה, ומכך נובע המנהג" לקדש עלזידי טבעת.
לכאורה: צריך להבין: מהו הקשר בין קדושין לבין טבעת, שבגללו נהוג" לקדש בטבעת? וכן: מכך שהתורה. רומזת לענין של קדושין
הערות
- 1. יחוד פנימי דאו"א ,תתחדש בעולם הנהגה מחודשת והיא עשיית הנסים השולטים על הטבע".
- 9. ראה עד"ז קונ' עה"ח פ"ז ואילך - לענין העבודה דיחו"ע ויחו"ת.
- 0. ראה לקו"ת להאריז"ל פרשתנו, סוד תמר: ,תמר שם אדנדי". וראה זח"ג עב, א.
- 1. זח"ג שם. הגהות הרח"ו (והובא במק"מ) שם. הובא באו"ת להה"מ סוף פרשתנו. אוה"ת חנוכה (שכב, ב). רד"ה ויגש תרכ"ז, תרע"ט.
- 2. זהר שם. וראה אוה"ת פרשתנו (כרך ו') תתרצז, א.
- 3. סוף מגילת רות.
- 4. ראה ב"ר פפ"ה, יד וברש"י שם.
- 5. ולהעיר שבאוה"ת בראשית (שבהערה 33) מביא פי' הרח"ו (ד,חותמך יסוד פתילך ומטך נו"ה") לענין חותם וטבעת, עיי"ש.
- 6. וכ"ה בתוספות - הדר זקנים. מושב זקנים עה"ת. ובריב"א כאן (בפי' הא'): שקדשה במשכון שנתן לה החותמת והפתילים והמטה.
- 7. ראה רמ"א אבה"ע ר"ס כז: נוהגין לקדש בטבעת ויש להם טעם בתקוני הזהר. ראה תקו"ז ת"ה ות"י. ובס' אוצר חילוף מנהגים בין בני בבל לבני א"י (הובא גם ביש"ש ב"ק בסופה) דמנהג א"י לקדש בטבעת משא"כ בבבל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.