334

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

("שאתה מתכסה בה"5) בודאי ישוב יהודה לקחת.

[כשם שלמילה ,מטך" מוסיפה

התורה עצמה ,אשר בידך", כדי להדגיש שתמר בקשה דוקא את מקלו של יהודה, שבו התבטאה גבורת יהודה*].

לפי זה מתורצת קושית הרמב"ן - כיצד השאיר יהודה את בגדו אצל תמר - כי לא היה זה בגדו היחיד, אלא בגד מיוחד שלבש כסימן לחשיבותו.

ה. פתילך - שמלה מובן מפרש"י מפרשה קודמת

ההסבר לשאלה שלדעיל: כיצד טמונה במילה ,פתילך" המשמעות של ,שמלה", מובן מפירוש רש"י בפרשה הקודמת:

על הפסוק? ,נפתולי אלקים

וישם ה

נפתלתי" אומר רש"י5, של,פתיל" יש משמעות של ,חבור". לכן נקראת גם שמלה שאדם מתכסה בה בשם ,פתיל", כי היא קרובה ומקושרת ? אל האדם":.

וכשם שהתורה משתמשת דוקא במילה ,חותמך", כמוסבר, כך גם מדוייקת כאן המילה ,פתילך", מאותה סיבה: במילה זו מובנת בקשת תמר לשמלתו של יהודה - הבגד שהוא מתכסה בו, שיש לו קשר אישי וחשיבות ליהודה.

ו שני הצדדים שב"טבעת שיש בה חותם"

מיינה של תורה שבפירוש רש"י זה:

הערות

  1. 1. (תצוה כח, ד): ואלה הבגדים גו' מצנפת ואבנט], משא"כ ,שמלה" מורה על בגד שמתעטפים בו.
  2. 5. ע"פ המבואר בפנים - דהוספת רש"י (על לשון התרגום) ,טבעת שאתה חותם בה ושמלתך שאתה מתכסה בה", באה לתרץ למה בחרה תמר בדברים אלו דוקא (ולא המשך לפירוש התיבות ,חותמך ופתילך", כפירוש המפרשים) - יומתק מה שב' הענינים מבאר רש"י בדבור אחד*, ולא כל תיבה בדיבור בפ"ע, כרגיל בכגון דא.
  3. 6. ראה רמב"ן, בחיי וספורנו כאן.
  4. 7. ויצא ל, ח.
  5. 5. *) אבל בדפוס שני דרש"י: עזקתך ושושיפך. חותמך טבעת שאתה חותם בה. ופתילך ושמלתץז שאתה מתכסה בה (הניינו שמעתיק עוה"5 ,,חותמך" ,ופתילך" כ"א בדבור בפ"ע).
  6. 6. שיחות 1
  7. 8. מפי' ,מנחם בן סרוק". ואף שמסיים ,ואני מפרשו לשון עקש כו'" - הרי: א) מזה שמביא פי' ,מנחם בן סרוק" קודם ל,ואני מפרשו", מוכח שהוא הפירוש העיקרי בפשש"מ. ב) גם הפי ,לשון עקש" אינו שולל ד,פתיל" אפ"ל פירושו לי חיבור, אלא שאי"ז פירושו כאן, וכדמוכח מזה שעה"פ (חוקת יט, טו) ,צמיד פתיל" מפרש רש"י: ,פתיל - לשון מחובר כו'". ג) בפי' הנ"ל (חוקת שם) מסיים רש"י: ,ל' מחובר בל' עברי* וכן נפתולי אלקים נפתלתי נתחברתי כו'". וראה מפרשי רש"י לחוקת שם. ואכ"מ.
  8. 9. להעיר ממשפטים כב, כו: שמלתו לעורו גו'. ובפירש"י: זו חלוק.
  9. 0. כ"כ גם בבאר יצחק כאן. וראה רד"ק וספורנו כאן.
  10. 10. ומה שהקשה הרמב"ן (וראה גם בבאר יצחק) ממש"נ לקמן (פסוק כה) ,והפתילים" (לשון רבים) - כבר תי' ברד"ק שם: כי השמלה כו' היו נעשים על תכונת שנים או יותר.
  11. 11. *) ברא"ם (וכ"ה בדפוס ראשון ושני דרש"י וברש"י כת"י); בלשון ערבי.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.