310

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

א. דברי חז''ל והמפרשים על ,וישב *עקב...*

על ,וישב יעקב בארץ. מגורי אביו..." אומרים חז"ל': ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה - אומר הקב"ה?: לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה.

המפרשים: מסבירים: כיוון שהעולם הבא הוא ה,טרקלין" והעולם הזה הוא רק כפרוודור, צריך אדם לחוש את עצמו תמיד כ,גר" בעולם הזה, והרוצים שלוה בעולם הזה הרי הם ,כאילו..." מעבירים מעלת הטרקלין אל הפרוזדור".

אך אין מובן: א) כיצד ייתכן שיעקב אבינו, אחד מהאבות אשר ,הן הן המרכבהי,

שכל אבריהם כולם היו קדושים ומובדלים מעניני עולם"הזה ולא נעשו מרכבה רק לרצון העליון לבדו כל ימיהם" ,,יעביר" כביכול את חשיבות ה,טרקלין" אל ה"פרוזדור" (העולם הזה)? ובמיוחד כאשר הוא היה ,שלימו דאבהן (=מושלם שבאבות)"5.

ב) לפי פירוש זה יוצא, שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה" איננו ענין רצוי, ואילו מלשון חז"ל ,לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה" נראה, שהטענה כלפי הצדיקים היא רק שעליהם להסתפק בעולם הבא, אך לא על כך שעצם הענין של ,ביקש יעקב לישב בשלוה" הוא פסול.

מכך מובן, שברצותו ,,לישב בשלוה בעולם הזה" לא רצה יעקב שלוה גופנית וגשמית, אלא שלוה רוחנית בדומה לעולם הבא ש,אין בו לא אכילה ולא שתיה... אלא צדיקים יושבין... ונהנים מזיו השכינה"י. והטענה של ,לא דיין..." טוענת, שדי להם בכך ש,שלוה" זו היא ,מתוקן להם לעולם הבא", ואילו בעולם הזה יש לנצל כל רגע לעבודה ולא ל,שלוה", כמאמר

הערות

  1. 1. שיחות
  2. 2. וישם ב
  3. 1. פרש"י ריש פרשתנו (ועוד נדרש בו)*. וראה ב"ר פפ"ד, ג.
  4. 2. כ"ה גם בבחיי פרשתנו עה"פ (ועד"ז הובא במבוא לתנחומא (באבער) מכ"י דתנחומא ע' 128 אות יג). אבל בב"ר: השטן בא ומקטרג. אבל גם שם צריך לומר שאינו רק קטרוג - ראה מפרשים שבהערה 3.
  5. 3. ראה עקידה שער ל'. יפ"ת לב"ר שם. וביפ"ת השלם. כלי יקר עה"פ. ועוד.
  6. 4. ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו.
  7. 7. *) בדפוס ראשון דרש"י ליתא. אבל איתא בדפוס שני ובכת"י רש"י ובכל הדפוסים שלפנינה
  8. 5. תניא פכ"ג. 6 זח"א (ס"ת) קמז, ב. 7 ברכות יז, א. רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.